תחקיר מקיף שפורסם הבוקר (שני) בעיתון "ניו יורק טיימס" חושף מבצע מודיעיני חסר תקדים: ישראל ניהלה במשך שנים קשר ממושך עם נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, במטרה להציבו בראש המדינה ביום שאחרי נפילת משטר האייתוללות. על פי הדיווח, המבוסס על ארבעה גורמים איראניים בכירים וכן על מקורות ביטחוניים בארצות הברית ובישראל, המבצע נחשף על ידי השלטונות בטהרן, ואחמדינג'אד שרוי כעת במעצר בית תחת פיקוח הדוק של זרוע המודיעין של משמרות המהפכה.
התחקיר מגלה כי ראש המוסד לשעבר, דוד ברנע, הגיע בעצמו לבודפשט כדי לנהל שיחות רגישות עם הנשיא לשעבר. בעקבות המפגש, העביר המוסד עדכון רשמי לסוכנות הביון המרכזית של ארה"ב על כינון הקשר הישיר. עוד נטען כי בשנים האחרונות מימנה ישראל עבור אחמדינג'אד הוצאות נסיעה ודיור שונות, ואנשי מודיעין ישראלים נפגשו עמו במספר הזדמנויות מחוץ לגבולות איראן.
הכיסוי בבודפשט: כנס אקלים שהסתיר פגישות חשאיות
אחת מנקודות המפנה הבולטות במבצע התרחשה בתחילת שנת 2024. לפי התחקיר, גורם בכיר בממשלת הונגריה פנה לרקטור האוניברסיטה לודוביקה לשירות הציבורי בבודפשט, וביקש ממנו להזמין את אחמדינג'אד להשתתף בכנס אקדמי שעסק בשינויי אקלים. הרקטור אישר את הפרטים בראיון לעיתון וסיפר כי הובהר לו מראש שהאירוע נועד לשמש כסות לפגישות דיסקרטיות בין הנשיא לשעבר לבין נציגי המודיעין הישראלי.
אנשי משמרות המהפכה שליוו את אחמדינג'אד דיווחו מאוחר יותר כי במהלך הביקור בבודפשט, הנשיא לשעבר הצליח לחמוק מעיניהם לפחות פעמיים לצורך פגישות ממושכות. כאשר נשאל על היעלמויותיו, טען בפניהם כי נפגש עם אנשי סגל מהאוניברסיטה. במהלך הכנס עצמו הפתיע אחמדינג'אד את הנוכחים כאשר נשא הרצאה באנגלית שעסקה ב"אנושות משותפת" וב"סדר עולמי משתנה", תוך שהוא חורג ממנהגו הקבוע כנשיא ונמנע מלפתוח את דבריו בפסוק מהקוראן.
מדוע אחמדינג'אד? המטרה: מודל בוריס ילצין האיראני
התפנית בעמדתו של אחמדינג'אד נחשבת למפתיעה במיוחד לאור עברו הקיצוני. במהלך כהונתו כנשיא הרפובליקה האסלאמית בין השנים 2005 ל-2013, הוא נחשב לאחד מסמלי הקו הנוקשה ביותר של המשטר: הוא האיץ את תוכנית הגרעין, קרא שוב ושוב למחיקת ישראל מהמפה והתפרסם בעולם כמכחיש שואה בולט. עם זאת, לאחר סיום תפקידו החל לשנות בהדרגה את תדמיתו הציבורית.
עבדולרזא דאוורי, אחד מיועציו לשעבר של אחמדינג'אד, הסביר בתחקיר כי המניע המרכזי של הנשיא לשעבר לא היה כלכלי, אלא הרצון העז לשוב לכיסא ההנהגה. מקורב אחר סיפר כי לאחר שמועצת שומרי החוקה פסלה אותו שלוש פעמים מהתמודדות בבחירות לנשיאות, הבין אחמדינג'אד כי דרכו חסומה כל עוד המבנה השלטוני הנוכחי נותר על כנו.
לפי אותו מקור, אחמדינג'אד חשש כי במקרה של עימות צבאי שיביא לקריסת המשטר, וושינגטון וירושלים יעדיפו להמליך פוליטיקאי מהאופוזיציה הגולה. משום כך, ביקש למצב את עצמו כדמות מוסכמת שיכולה להוביל את איראן מבפנים בתקופת מעבר – בדומה לתפקיד שמילא בוריס ילצין ברוסיה עם התפרקות ברית המועצות. בשיחות סגורות עם מקורביו אף התחייב כי אם ינהיג את המדינה, איראן תכיר במדינת ישראל ותכונן עמה יחסים דיפלומטיים רשמיים.
מבצע החילוץ שנכשל: התקיפה שהייתה אמורה לשחרר אותו
המבצע הגיע לנקודת שיא דרמטית בסוף חודש פברואר השנה, בעיצומם של ימי הלחימה הראשונים בין קואליציית ארה"ב וישראל לבין איראן. במהלך תקיפה ישראלית בטהרן, נפגע מתחם המגורים של אחמדינג'אד, כולל רכבו הממוגן ועמדת השמירה של מאבטחיו. כפי שדווח בבבלי, שומרי ראשו ספגו את האש ונהרגו במקומו במהלך התקיפה הכירורגית.
מיד לאחר התקיפה, הגיע למקום רכב פיג'ו שחור שאסף את הנשיא לשעבר והבריח אותו מהזירה. גורמים אמריקניים ואיראניים טוענים כי ברכב ישבו אנשי מוסד, שהעבירו אותו לדירת מסתור מאובטחת בתוך שטח איראן. אולם, לפי הדיווח, אחמדינג'אד התאכזב מניהול מבצע החילוץ ומהתוכנית הפוליטית להשבתו לשלטון, ועזב את דירת המסתור בנסיבות שנותרו עמומות.
בעקבות אירוע זה, פתחו גופי המודיעין של איראן בחקירה מקיפה שהובילה לחשיפת רשת הקשרים בין אחמדינג'אד לבין המוסד. הנשיא לשעבר הועבר למעצר בית, שם הוא שוהה עד היום תחת פיקוח הדוק של משמרות המהפכה.
שני גורמי ביטחון ישראלים אישרו כי המודיעין בארץ עקב מקרוב אחר הקרע ההולך ונפער בין אחמדינג'אד לבין המנהיג העליון עלי חמינאי וצמרת המשטר. באיראן החלו לעקוב אחריו בחשדנות כבר בשנת 2017, לאחר ששיגר מכתבים פומביים יוצאי דופן לנשיא טראמפ ובהמשך ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן.
תגובות והשלכות
דוברת הבית הלבן אנה קלי נמנעה מלהגיב על הדיווח. גם משרד ראש הממשלה בישראל לא מסר תגובה רשמית לפרסום. באיראן, השלטונות טרם פרסמו הודעה רשמית בנושא, אך גורמים בטהרן מעריכים כי החשיפה תוביל להחמרה נוספת במעמדו של אחמדינג'אד ואולי אף להעמדתו לדין.
התחקיר מעלה שאלות מהותיות על עומק החדירה הישראלית למעגלי השלטון באיראן ועל היכולת להפעיל דמויות בכירות במשטר. המקרה של אחמדינג'אד מצטרף לשורה של חשיפות אחרות על פעילות המודיעין הישראלי בעומק השטח האיראני, ומעיד על מאמץ ממושך ורחב היקף להחליש את המשטר מבפנים.
0 תגובות