סיפור מזעזע של כישלון מערכתי התגלה היום (ראשון) בתכנית "בחצי היום" בכאן רשת ב': לוחם בחטיבת גבעתי שתפקד בצורה מופתית בקרב עקוב מדם ברפיח, הציל חיי אדם ופינה את גופות חבריו השרופות, מוצא את עצמו מאחורי סורג ובריח בבסיס כליאה צבאי מבלי שזכה למענה פסיכיאטרי או טיפול נפשי – זאת למרות אבחנות ברורות של אנשי מקצוע אזרחיים כי הוא סובל מתסמונת פוסט-טראומטית קשה.
הלוחם נעצר למעלה מתשעה ימים לאחר שהתייצב מיוזמתו בצה"ל כדי להסדיר את מעמדו, בעקבות היעדרות ממושכת של קרוב לשנתיים בהן לא היה מסוגל לתפקד, לעבוד או ללבוש מדים. מאז התביעה הצבאית ממשיכה לדרוש את הארכת מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, כך דיווחה הכתבת כרמלה מנשה.
הקרב שהותיר צלקות נפשיות
השתלשלות האירועים החלה במהלך חודש יוני 2024, בעיצומה של הפעילות המבצעית ברצועת עזה. במהלך הקרבות ברפיח, נכנס כוח של חטיבת גבעתי לתוך מבנה ממולכד שהתפוצץ. כתוצאה מהפיצוץ העז נהרגו ארבעה לוחמים ו-11 נוספים נפצעו, בהם חמישה שמצבם הוגדר קשה עד אנוש.
על פי עדויותיהם של מפקדיו בשטח, החייל תפקד באותו אירוע בצורה מופתית, פעל תחת אש להצלת חיי אדם ואף סייע פיזית בפינוי הגופות השרופות של חבריו שנפלו בקרב. אלא שהמראות הקשים הותירו בנפשו צלקות עמוקות שלא נרפאו.
מיד לאחר סיום הפעילות המבצעית, חלה הידרדרות מהירה וקשה במצבו הנפשי. הלוחם פנה במספר הזדמנויות שונות בבקשה לפגוש קצין בריאות נפש (קב"ן) כדי לקבל סיוע ראשוני, אולם לדברי בני משפחתו, כל בקשותיו נדחו שוב ושוב בטענה כי היחידה נמצאת בעיצומה של לחימה פעילה ואין אפשרות לקיים את המפגש.
"הוא מריח גופות כל הלילה"
כחודשיים לאחר האסון ברפיח, כשהוא פגוע בנפשו וללא שום מעטפת, יצא הלוחם לביתו ומאז לא היה מסוגל פיזית ונפשית לעטות שוב את מדי צה"ל או לשוב לבסיסו. במשך קרוב לשנתיים, עד לחודש מרץ 2026, הסתגר הלוחם בביתו, כשהוא אינו מסוגל לעבוד או לנהל שגרה תפקודית כלשהי.
התסמינים הנפשיים הלכו והחריפו, וכללו התקפי עצבנות, סיוטי לילה קשים שבהם שחזר את רגעי האימה, ואף גילויי אלימות כלפי קרוביו שנבעו מהמצוקה המשתקת. בעקבות ההחרפה הניכרת, פנה לבסוף לרשת מרפאות "ביקור רופא", שם זיהו מיד את חומרת המצב.
הרופאים קבעו אבחנה משוערת של חרדה ודיכאון, והפנו אותו בצו דחוף להערכה במיון פסיכיאטרי. בחדר המיון התרשמו גורמי הרפואה בצורה חד-משמעית כי מדובר בתסמינים מובהקים של פוסט-טראומה, המלווים בחרדות עמוקות ודיכאון. בסיכום הרפואי נקבע כי חל עליו איסור מוחלט לשוב לצבא עד שיעבור הערכה מקיפה על ידי פסיכיאטר צבאי, נאסר עליו לבוא במגע עם נשק, והומלץ על מעקב פסיכיאטרי דחוף.
בהמשך לכך, נבדק החייל גם אצל הפסיכיאטר המומחה ד"ר ישראל גלוזמן, שאבחן אותו רשמית כסובל מפוסט טראומה על רקע החוויות הצבאיות הקשות שעבר. למרות האבחנות הרפואיות המדאיגות, ומתוך רצון לסיים את הסאגה, קיבל הלוחם החלטה אמיצה להתייצב בצבא כדי להסדיר רשמית את מעמדו לאחר הנתק הממושך.
מאחורי סורג ובריח ללא טיפול
מכיוון שלא יכול היה לשוב ליחידתו המקורית עקב תקופת ההיעדרות, הוא נדרש להתייצב ישירות בבסיס הכליאה "נווה צדק" בסוף חודש יוני 2026. עם התייצבותו, מיהרה התביעה הצבאית להגיש נגדו כתב אישום חריף ובקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.
במהלך הדיונים שנערכו בבית הדין הצבאי, הביעו השופטים עצמם תמיהה וציינו מספר פעמים כי מדובר במקרה חריג ביותר. השופטים אף הורו במפורש לגורמי הרפואה בבסיס הכליאה להחיש ככל הניתן את האבחון הנפשי של החייל ולספק לו את המענה הנדרש.
למרות זאת, בחלוף למעלה מתשעה ימים מאז שנכלא, הלוחם טרם נפגש עם שום גורם בריאות נפש צבאי, והוא נותר תחת מעצר מלא ללא הטיפול שימנע את המשך הידרדרותו. המקרה מעלה שאלות קשות על יחס המערכת ללוחמים שסובלים מפגיעות נפשיות קשות.
"למה לעשות דבר כזה לחייל שנתן את הלב שלו?"
בת זוגו של הלוחם תיארה בלב שבור וכואב את התנהלות המערכת כלפיו: "הוא איבד ארבעה חברים. תפקד מעולה בקרב אבל מאז זה לא אותו דבר. הוא ער כל הלילה. אומר שהוא מריח גופות. הוא בא להסדיר את ענייניו ונעצר. כבר עשרה ימים במעצר ומצבו מחמיר. אנחנו דואגים מאוד, הוא צריך שם עזרה נפשית. יש לו רעידות והוא לא ישן. למה לעשות דבר כזה לחייל שנתן את הלב שלו?".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הוגש כנגד החייל כתב אישום בגין היעדרות מן השירות שלא ברשות במשך 632 ימים. במהלך הדיונים הוצגו מסמכים רפואיים בעניינו של החייל, אשר לאור האמור בהם נמשך הבירור הרפואי בעניינו על ידי גורמים בכירים. הבירור הרפואי טרם הושלם, ולכשיושלם, תעמוד לחייל ולבאי כוחו האפשרות להציג את ממצאיו לגורמים המוסמכים".
בצה"ל הוסיפו כי "צה"ל רואה חשיבות רבה במתן מענה רפואי הולם למשרתיו. החייל מקבל מענה רפואי על ידי הגורמים הרלוונטיים. לא ניתן לפרט מעבר לאמור מטעמי צנעת הפרט ולאור מגבלות החיסיון הרפואי בהתאם לדין".
המקרה מצטרף לשורה של מקרים בהם לוחמים הסובלים מפוסט-טראומה מתקשים לקבל הכרה והטיפול הנדרש מהמערכת, ומעלה שאלות קשות על אופן הטיפול בפצועי הנפש של צה"ל.
0 תגובות