בהתפתחות דרמטית, פנתה התנועה לאיכות השלטון היום (א') ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, לפרקליט המדינה עו"ד עמית אייסמן, למפכ"ל המשטרה רב ניצב דני לוי ולראש אגף החקירות והמודיעין ניצב בעז בלט, בדרישה דחופה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש השב"כ דוד זיני ועוזרו.
הפנייה מגיעה בעקבות חשיפת פגישה פרטית שקיים ראש השב"כ בלשכתו עם יעקב ברדוגו, פרשן ערוץ 14 המקורב לראש הממשלה, במטרה לקדם חקירה נגד ערוץ 12. על פי הפרסומים, בפגישה נכחו שלושה אנשים בלבד - זיני, ברדוגו ועוזרו של ראש השירות - והיא עסקה ב"סוגיה אחת": החקירה בפרשת ההדלפה על מועד התקיפה באיראן.
"דגל שחור בוהק מעל ממלכתיות השב"כ"
עו"ד יניב גולדברג, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, לא חסך בביקורת חריפה. "עצם קיום הפגישה הוא דגל שחור בוהק מעל ממלכתיות השב"כ, צפירת אזהרה חמורה לדמוקרטיה ולחופש העיתונות, וראיה לכאורה להפרת אמונים שיש לחקור ביסודיות ובמהירות", מסר גולדברג. "השב"כ שייך לאזרחי ישראל, והגנה על ממלכתיותו היא הגנה על הדמוקרטיה עצמה".
התנועה מפרטת בפנייה את השתלשלות האירועים המטרידה: ברדוגו, שאינו נושא בתפקיד רשמי כלשהו, קרא בפומבי שוב ושוב לפתוח בחקירה נגד ערוץ 12 בעקבות החשדות להדלפת מועד התקיפה הדרמטית של חיל האוויר באיראן בסוף פברואר, שהחלה את מלחמת "שאגת הארי". לאחר הפגישה בלשכת ראש השב"כ, הודיע זיני לשרים בממשלה כי "אין תוחלת בחקירה" - אך בשבוע האחרון שינה את עמדתו מן הקצה אל הקצה ופנה ליועמ"שית בבקשה להורות על חקירה פלילית.
ניגוד עניינים חמור ושינוי עמדה מפתיע
התנועה מצביעה על ניגוד עניינים חריף נוסף: עובד השב"כ שנכח בחדר הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של עיתונאי בכיר בערוץ 14, המתחרה הישיר של ערוץ 12. תגובת דוברות השב"כ, לפיה הצורך בחקירה נקבע "הרבה לפני הפגישה", אינה מתיישבת עם העמדה שהציג ראש השב"כ לשרים מיד לאחר מכן.
לפי המדווח, זיני התנגד בתוקף לפתיחת חקירה בפרשת ההדלפה, והבהיר בדיונים פנימיים כי האירוע אינו עומד בקריטריונים המקצועיים לפתיחת חקירת שב"כ. "ההדלפה לא מצדיקה חקירת שב"כ בשל מספר המעורבים, רמת החומרה והסיכוי לפענח", מסר זיני בדיונים. על פי הנהלים המקצועיים, הליכי חקירה מסוג זה מתבצעים בארגון רק כ-7 עד 8 פעמים בשנה, ואלפי אנשים היו שותפים למידע על עיתוי המבצע.
לכך מצטרף דיווחו של העיתונאי רונן ברגמן, לפיו מאז מינויו של זיני החל השב"כ לבצע, לבקשת ראש הממשלה, מעקבים תדירים אחר נתוני תקשורת בסביבתם של עיתונאים תוך ספק חוקיות ניכר ועקיפת מנגנוני הבקרה המחייבים.
עיקרי הפנייה המשפטית
במכתב הרשמי שנשלח להנהגת מערכת אכיפת החוק, מדגיש עו"ד גולדברג ארבע נקודות מרכזיות:
זיהום ושיבוש הליכים: אין כל נפקות לשאלה אם הפגישה השפיעה בפועל על החלטת ראש השב"כ. עצם קבלתו של אזרח ללא תפקיד רשמי, המונע מאינטרסים מסחריים ופוליטיים נגד כלי תקשורת מתחרה, לפגישה פרטית ולא מתועדת בלשכת ראש השב"כ שעניינה חקירה נגד אותו מתחרה - מהווה ליקוי מאורות ועלולה לעלות כדי זיהום ואף שיבוש של חקירת הדלף הביטחונית עוד בטרם החלה.
חשד כבד להפרת אמונים: מכלול הנסיבות מצביע על חשד מבוסס לביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין. המעשים פוגעים אנושות בערכים המוגנים של אמון הציבור בעובדי הציבור, טוהר המידות והאינטרס הציבורי.
החובה החוקית לפתוח בחקירה: על פי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי ובג"ץ 6410/14, ברגע שמתעורר ספק או חשד סביר לביצוע עבירה - חובתן המלאה של רשויות החקירה והמשטרה לפתוח בבירור ובחקירה פלילית מקיפה ולא להסתפק בטענות סרק.
פגיעה בממלכתיות השירות: קיום הפגישה רומס את סעיף 4(ג) לחוק השב"כ, האוסר על השירות לפעול לקידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים. התנהלות זו מהווה צפירת אזהרה חמורה לדמוקרטיה וחופש העיתונות, ומזכירה נורמות פסולות מימי פרשת קו 300.
התנועה חותמת את פנייתה בדרישה להורות בדחיפות על פתיחת חקירה פלילית כנגד ראש השב"כ וכל המעורבים בפרשה, ומבקשת לקבל את תגובת הגורמים בהקדם האפשרי נוכח החשיבות הציבורית והרגישות הביטחונית הרבה של הנושא.
0 תגובות