התקשורת הממלכתית בדוחא הודיעה הבוקר (ראשון) על מותו של שייח' חמד בן ח'ליפה אל-ת'אני, אמיר קטאר לשעבר, בגיל 74. סיבת המוות הרשמית לא פורסמה, אך ידוע כי שייח' חמד סבל מבעיות בריאותיות ממושכות בשנים האחרונות. בשנת 2015 הוטס לניתוח חירום בשווייץ לאחר ששבר את רגלו במהלך חופשה.
שייח' חמד, ששלט במדינה בין השנים 1995 ל-2013, נחשב לארכיטקט הראשי של קטאר המודרנית. תחת הנהגתו הפך את האמירות הקטנה והמבודדת למעצמת אנרגיה עולמית, לצומת תקשורתי משפיע ולשחקנית מרכזית בזירה הפוליטית הבינלאומית - תוך שהוא מנווט בין וושינגטון לבין ארגוני טרור אסלאמיסטיים.
מסנדהרסט להפיכת ארמון
שייח' חמד נולד בשנת 1952 למשפחת השלטון אל-ת'אני. בצעירותו למד באקדמיה הצבאית הבריטית היוקרתית 'סנדהרסט', ועם שובו לקטאר השתלב בצבא המקומי. הוא עלה במהירות בסולם הדרגות - תחילה כמפקד הכוחות המזוינים, ובשנת 1977 מונה לשר ההגנה. בשלהי שנות ה-70 הוכתר רשמית ליורש העצר, והחל להרחיב את סמכויותיו ולנהל את תכנון ניצול עתודות הנפט והגז העצומות של המדינה.
ביוני 1995, בעוד אביו השליט, השייח' ח'ליפה בן חמד, שהה בחופשה בשווייץ, הוביל חמד הפיכת ארמון ללא שפיכות דמים ותפס את השלטון. האב המודח חי בגלות במשך כמעט עשור לאחר מכן. ההפיכה השקטה סללה את הדרך לשינוי דרמטי בפני המדינה הקטנה.
מהפכת 'אל-ג'זירה' והשפעה עולמית
לאחר עלייתו לשלטון פעל שייח' חמד במהירות לפתוח את המדינה להשפעות חיצוניות. הצעד המשמעותי ביותר היה הקמת רשת הלוויין 'אל-ג'זירה', שהפכה לגוף התקשורת המשפיע ביותר בעולם הערבי. הדיווחים הישירים והבוטים של הרשת נתפסו בתחילה כחידוש מרענן שעקף את התקשורת הממלכתית הצייתנית, אך בהמשך עוררו ביקורת קשה. הרשת הואשמה בסיקור מוטה שנועד לשרת את האינטרסים של דוחא, במיוחד במהלך אירועי 'האביב הערבי' ב-2012.
במקביל, תחת הנהגתו הפכה קטאר למשקיעת ענק במוסדות אקדמיים וחברות גלובליות במערב, כולל רכישת בית הכלבו 'הרודס' בלונדון. הוא דחף להרחבת חברת התעופה 'קטאר איירווייז' והקים את נמל התעופה הבינלאומי בדוחא בעלות של לפחות 15 מיליארד דולר.
בין וושינגטון לחמאס
מדיניות החוץ של שייח' חמד אופיינה בלעומתיות חדה. מחד, הוא הידק את הקשרים עם ארצות הברית ואירח בארצו מרכז לוגיסטי מרכזי של הפנטגון לאחר פיגועי 11 בספטמבר ובזמן הפלישות לאפגניסטן ועיראק. מאידך, הוא הוביל קו של תמיכה מוצהרת בגורמים אסלאמיסטיים וארגוני טרור סוניים.
חמד אירח בדוחא את מנהיגה הרוחני של תנועת האחים המוסלמים, יוסוף אל-קרדאווי, והעניק מקלט מדיני להנהגת חמאס לאחר שזו נטשה את סוריה. לקראת תום כהונתו, אישרה קטאר את פתיחת המשרד הרשמי של הטליבאן האפגני בדוחא - צעד שהכשיר את הקרקע לשיחות הישירות של הארגון עם ארה"ב.
מאות מיליונים לעזה
שייח' חמד ניסה בשעתו לפרוץ דרך גם ביחסים עם ישראל. בשנת 2007 נפגש בעצרת האו"ם עם שרת החוץ דאז, ציפי לבני. קטאר אף אישרה למשרד אינטרסים כלכליים ישראלי לפעול בדוחא, אולם היחסים נותקו והמשרד נסגר בשלהי 2008 עם פתיחת מבצע 'עופרת יצוקה'.
במקביל, חמד היה הארכיטקט של הזרמת מאות מיליוני הדולרים לארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. באוקטובר 2012 עשה היסטוריה כשהפך לראש המדינה הראשון שביקר ברצועה מאז השתלטות חמאס ב-2007, ביקור במסגרתו הבטיח השקעות ופרויקטים בסך 400 מיליון דולר. כפי שדווח לאחרונה, חמאס ממשיך לקיים את מרכז פעילותו בקטאר גם כיום.
שייח' חמד דחף למעורבות דיפלומטית וצבאית אקטיבית גם בזירות אחרות: הוא תיווך בסכסוך בדרפור ובמשברים בלבנון. במהלך האביב הערבי, שלחה קטאר מטוסי קרב למשימות נאט"ו בלוב שסייעו להפלת מועמר קדאפי, והייתה נותנת החסות המרכזית של האופוזיציה החמושה בסוריה נגד בשאר אסד.
פרישה חריגה ומורשת מורכבת
ביוני 2013 הפתיע שייח' חמד את העולם הערבי כששבר את המסורת האזורית, והודיע בנאום קצר בטלוויזיה על העברת השלטון מרצון לבנו הרביעי, יורש העצר שייח' תמים בן חמד אל-ת'אני, שהיה אז בן 33. בעוד שהעברת שלטון בדרכי שלום היא מחזה נדיר במזרח התיכון, ההערכות היו כי חמד פעל כך בשל מצבו הבריאותי הלקוי.
המדיניות הלעומתית והתמיכה באסלאמיסטים שעיצב שייח' חמד המשיכה להעיב על יחסיה של קטאר עם שכנותיה גם בתקופת בנו. בשנת 2017 הגיעו המתחים לשיא, כאשר סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין הכריזו על חרם דיפלומטי וכלכלי ממושך על קטאר - משבר שהסתיים בסופו של דבר עם חידוש היחסים.
שייח' חמד בן ח'ליפה אל-ת'אני הותיר אחריו מורשת מורכבת: מחד, הוא הפך את קטאר ממדינה קטנה ומבודדת למעצמה אזורית בעלת השפעה עולמית. מאידך, מדיניותו של תמיכה בארגוני טרור והזרמת כספים לחמאס תמשיך להעיב על זכרו בעיני רבים.
0 תגובות