בהתפתחות דרמטית בעתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד, הגישו הלילה (מוצ"ש) עורכי הדין של ראש הממשלה, הממשלה והאלוף גופמן בקשה חריגה לבית המשפט העליון: למנוע מהיועצת המשפטית לממשלה להגיש את תגובתה המקדמית מחר, לאחר שהפרה שוב ושוב את החלטות בית המשפט.
"אנו מבקשים מבית המשפט לנהוג ביועצת כפי שהוא נוהג בדרך כלל ובסתם מתדיין: להורות על דיון בעתירות בהיעדרה, לא להתיר לה להגיש תגובה וככל שזו תוגש להוציאה מן התיק", כתבו ד"ר הראל ארנון ועו"ד אוהד שלם. "אין להתיר לחוטאת לצאת נשכרת והגיעה השעה לשים קץ להתנהלות זו שפוגעת הן באמון הציבור כלפי בית המשפט הנכבד, הן באמון הציבור כלפי מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה והן באמון הציבור במערכת המשפט בכלל".
הפרות חוזרות ונשנות של החלטות בית המשפט
על פי הבקשה שהוגשה, בית המשפט העליון קבע כי כלל המשיבים יגישו תגובות מקדמיות עד ליום 8 במאי בשעה 10:00. המועד נקבע לאחר דחייה של שבוע מהמועד המקורי, שנדרשה רק לאחר שבערב המועד המקורי הודיעה היועצת למזכיר הממשלה כי לא תוכל להגן על החלטתו למנות את האלוף גופמן.
עורכי הדין הדגישו כי "הח"מ עמלו לילות כימים, תחת סד זמן לחוץ, כדי לעמוד בלוחות הזמנים שקצב בית המשפט". אולם לאחר שעמדו במועד, גילו המשיבים כי היועצת נטלה לעצמה חירות דיונית להפר את החלטת בית המשפט ולהציב עובדה מוגמרת בדמות בקשת ארכה בדיעבד, ללא פנייה מוקדמת לצדדים.
למרות שבית המשפט העניק לה ארכה של מספר שעות, היא שוב הפרה את החלטתו ונטלה לעצמה ארכה נוספת. כעת, לאחר שבית המשפט לא העניק לה את הארכה הנוספת שביקשה, היא עומדת בשלה וטרם הגישה את תגובתה המקדמית.
"התנהלות דיונית חמורה וחסרת תקדים"
עורכי הדין הגדירו את ההתנהלות כ"חמורה וחסרת תקדים", תוך שהם מדגישים כי "מדובר בבזיון בית המשפט מהסוג שהיועצת נוהגת להתריע עליו בפני הממשלה". לטענתם, זו התנהלות המבטאת זלזול בבית המשפט ובשאר הצדדים.
הטענה של היועצת כי העיכוב נובע מצורך ב"קבלת אישורים" תוארה כתמוהה, שכן היועצת מייצגת את עצמה בלבד ואין לה גורמים מאשרים. כל המשיבים שאותם הייתה אמורה לייצג נאלצו לייצג את עצמם עצמאית, וכל החומרים הרלוונטיים היו פרושים בפניה זמן רב לפני שהועמדו לרשות עורכי הדין.
בבקשה נטען כי אין הצדקה להעניק ליועצת יתרון דיוני שיאפשר לה לערוך "מקצה שיפורים" בתגובתה לאחר שתעיין בתגובות המשיבים האחרים. כמו כן, היועצת מבקשת לפגוע בזכות הבסיסית של הוועדה המייעצת לייצוג עצמאי, כאשר היא מתרעמת על כך שהוועדה הגישה עמדה "ללא היתר" ממנה, למרות שהיועצת הודיעה שאינה מייצגת אותה.
"עמדת היועצת בהליך תמוהה מלכתחילה"
עורכי הדין טענו כי עמדת היועצת בהליך תמוהה מלכתחילה. היא אינה ממלאת את חובתה לייצג את משיבים 1-3, ותמיכתה בעותרים אינה נחוצה שכן הם מייצגים את עמדתם כדבעי. לכל היותר היא משיבה פורמלית בלבד.
התנגדותה לייצוג עצמאי של הוועדה מבוססת על הטענה שהוועדה וראש הממשלה "באותו צד", ועל כן קולה של היועצת ממילא אינו חיוני כיוון שהוא מיוצג כבר בידי העותרים.
כזכור, הוועדה המייעצת למינויים בכירים פנתה לבג"ץ בבקשה לדחות את העתירות נגד מינויו של גופמן, כאשר היא טוענת כי החלטתה שלא נפל כל דופי בטוהר המידות של גופמן מבוססת היטב. זאת למרות שיו"ר הוועדה, השופט בדימוס אשר גרוניס, היה בדעת מיעוט.
הרקע: העתירות נגד מינוי גופמן
העתירות הוגשו על ידי אורי אלמקייס והתנועה לטוהר המידות, והן מתמקדות בפגמים שנתגלו בהליך המינוי ובהתנגדויות שהושמעו מצד גורמים בכירים במערכת הביטחון. העותרים טוענים כי מדובר ב"פגמים חמורים בטוהר המידות" המסכנים את ביטחון המדינה.
כידוע, ביום 12 באפריל אישרה הוועדה המייעצת למינויים בכירים את מועמדותו של גופמן ברוב קולות, אולם נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, יו"ר הוועדה, התנגד למינוי והיה בדעת מיעוט. גרוניס קבע בחריפות: "לאור הפגמים מבחינת טוהר המידות להם אחראי האלוף גופמן, אין זה מן הראוי למנותו לתפקיד ראש המוסד".
מנגד, ראש הממשלה נתניהו הגיש תגובה חריפה לבג"ץ, בה הוא דורש לדחות את העתירות על הסף, תוך שהוא מבהיר נחרצות כי ההחלטה על זהות ראש המוסד נמצאת בסמכותו הבלעדית. "בסוף, האחריות על ביטחון המדינה ואזרחיה מופקדת בידי ראש הממשלה, ורק בידיו", נכתב בתגובתו.
0 תגובות