בפסק דין חריף ותקדימי, דחה בית משפט השלום בבת ים את תביעת הפינוי שהגישה עיריית תל אביב-יפו נגד בית הכנסת "גבורות ישראל" בשכונת טרומפלדור. השופט יגאל נמרודי קבע כי הרשות המקומית עשתה "שימוש לרעה בהליך המשפטי" והפעילה לחץ פסול על בית הכנסת, שפועל במקום כמאה שנה.
כזכור, באוגוסט 2025 נחשף כי העירייה פנתה לעשרות בתי כנסת ותיקים הפועלים על קרקעות עירוניות, בדרישה לחתום על חוזה הקצאה חדש הכולל התחייבות לספק שירותי דת "ללא הבדלי מין או אמונה". בעמותות בתי הכנסת הביעו חשש כי החתימה תפגע באופיים ותוביל לתביעות מצד עותרים ציבוריים נגד בתי כנסת שסירבו לחתום הגישה העירייה תביעות פינוי.
"מלכתחילה לא ביקשה התובעת באמת ובתמים להביא לפינוי"
השופט נמרודי קבע בפסק הדין כי העירייה השתמשה בתביעת סילוק היד כאמצעי כפייה להשגת החוזה, ולא מתוך כוונה אמיתית לפנות את הנכס. "עיריית תל אביב הפעילה לחץ משפטי פסול על בית הכנסת ועשתה שימוש לרעה בהליך משפטי", נכתב בפסק הדין. "מלכתחילה לא ביקשה התובעת באמת ובתמים להביא לפינוי בית הכנסת מהמקרקעין. יעדה האמיתי של התביעה היה שונה".
השופט הדגיש כי עמותת בית הכנסת אינה בגדר "פולשת" או "משיגת גבול", שכן הקרקע הוקצתה לה כדין לפני עשרות שנים. כמו כן, הובהר בפסק הדין כי העירייה אינה הגורם האחראי על ניהול בתי הכנסת, אלא המועצה הדתית.
בית הכנסת "גבורות ישראל" יוצג על ידי עו"ד דוד שוב, שהצליח להוכיח בפני בית המשפט את התנהלותה הפגומה של הרשות המקומית.
"בית כנסת אינו מתמצה במבנה פיזי"
במהלך הדיונים טענו נציגי העירייה כי אין בכוונתם לסגור את המקום, אלא רק להחליף את הגורם המפעיל בנכס. השופט נמרודי דחה הבחנה זו בחריפות וכתב: "המחשבה כאילו תוצאה כזו של ההליך המשפטי אינה באה בגדר 'סגירה' של בית כנסת היא שגויה. בית כנסת אינו מתמצה במבנה פיזי – בבחינת נדל"ן – בלבד".
"הוא חורג מממדיו הפיזיים", המשיך השופט. "מדובר במוסד חי המגלם בתוכו קדושה, רוח, קהילה ותחושת שייכות. קבלת התביעה פירושה סגירה של בית הכנסת במובנו המלא".
בפסק הדין צוין כי במהלך חודש דצמבר האחרון הוצע לצדדים מתווה פשרה, אך העירייה סירבה לקבלו. מנהל אגף הנכסים בעירייה, אלי לוי, הבהיר אז בבית המשפט כי העירייה מוכנה להסיר אך ורק את המילה "אמונה" מהחוזה, וסירבה ליתר חלקי הפשרה.
השלכות על תביעות נוספות
בסיום פסק הדין העיר השופט כי בסוגיה בעלת רגישות משפטית, היסטורית וחברתית מעין זו, נכון היה למצות את אפיקי ההידברות ולהגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. מהלך שלא נשא פרי בשל עמדת העירייה הנוקשה.
פסק הדין צפוי להשליך על תביעות והליכים דומים שמנהלת העירייה מול בתי כנסת נוספים בשטחה. כזכור, העירייה פנתה לכ-130 בתי כנסת שאינם מוסדרים רישומית, ונגד חלקם הוגשו תביעות פינוי דומות.
0 תגובות