בסיעות החרדיות מחרימים את ההצבעות במליאת הכנסת כחלק מהמחאה על אי קידום חוק הגיוס והסדרת מעמד תלמידי הישיבות, מה שהוביל את הקואליציה למשוך את החקיקה במליאה.
אך הלילה (בין שני לשלישי) מליאת הכנסת הצביעה, בקריאה ראשונה, בעד חוק התקשורת של השר שלמה קרעי, וזה בתמיכת הסיעות החרדיות.
בסיעות החרדיות הסבירו את התמיכה בחוק של קרעי כחלק מ'הכרת הטוב' לחוק 'הקומה הכשרה' שהעביר כשר התקשורת, וכך גם כחלק מ'דיל' שבו חוק בתי הדין עבר בקריאה ראשונה, שעות לפני חוק התקשורת.
קרעי, שהעביר את החוק נגד עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, הסביר כי הרפרומה שלו תאפשר, לראשונה, ליזמים חדשים להיכנס בקלות לשוק, מבלי החסמים ודרישות הרישוי אשר נדרשות כיום מכל גוף תקשורת המעוניין לשדר בישראל.
כמו כן, הסביר קרעי, החוק מקיים לראשונה מודל עסקי חופשי בו פלטפורמות השידור יוכלו לשלב דמי מנוי עם פרסומות ואף יאפשר לצרכן לבחור באופן אישי את הערוצים והתכנים המועדפים עליו ועליהם בלבד ישלם.
בנוסף, החוק נותן ל'רשות לתקשורת משודרת' שתקום סמכות לדרוש מספקי התכנים לפרסם באתר האינטרנט שלהם את התפלגות נתוני הצפייה לפי ערוצי החדשות בזמן אמת ומסיר כל מעורבות בקביעת ומדידת הרייטינג.
השר קרעי אמר לאחר ההצבעה: "בתום ההצבעה אמר השר ד"ר שלמה קרעי: "הרפורמה שעברה כעת היא מהפכה היסטורית של חופש דעות ובחירת הצרכן. אחרי שנים של מאבק עיקש, ולמרות התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה ואלה המבקשים לשלוט בשוק הדעות, כעת הכוח עובר לעם.
"החוק צפוי להביא לשוק תחרותי, מגוון ושקוף יותר, ותוך ביטול המעורבות הפקידותית בתוכן ובמודל העסקי, ומתן במה לכלל הדעות בחברה הישראלית. זהו ניצחון לצרכן - יותר ערוצים, יותר דעות, פחות כסף".
בתמורה לתמיכה בהצעת החוק של קרעי, הליכוד והקואליציה תמכו בחוק בתי הדין של ח"כ משה גפני.
מטרת הצעת החוק של גפני: לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים והשרעים לדון כבוררים, בהסכמת הצדדים, בעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בוררות בין צדדים, בהתאם לדין הדתי החל בהם.
בדברי ההסבר להצעת החוק כתב גפני: "בתי הדין הרבניים עסקו שנים רבות בבירור סכסוכים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. פסק הדין שניתן בבג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול, קבע כי בהיעדר מקור חוקי לכך, בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לעסוק בבירור סכסוכים כאמור.
"מטרת הצעת חוק זו לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון כבוררים, בהסכמת הצדדים, בעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בוררות בין צדדים, כדי לאפשר לצדדים הרוצים בכך להביא את הסכסוך האזרחי שביניהם להכרעה לפי דין תורה בבתי הדין הרבניים".
0 תגובות