ראש השנה! ניגוני התפילות כבר נשמעות בחלל בית הכנסת, עושות את הדרך ללב שלנו, מבקשת לפלח, לסדוק את המחיצות שבנינו בשנה החולפת, להציף אותנו בגל התחושות מהתקופה שהלחלוחית עוד היתה כאן, ו'אלול' היה 'אלללללול'. אבל משהו חוסם אותה מלחדור אל הלב.
אולי זה נובע מכנות. יש כאן עבודה לעשות, זה לא עניין של מנגינות, או נוסח כזה או אחר. צריך לבנות תוכנית רצינית, לקבוע יעדים, לו"ז להתקדמות ולמימוש. וזה נראה קצת רחוק.
ואולי זאת תחושת תסכול לאור לקחי אירועי שנים עברו, היינו בעמדה הזאת בדיוק, היה לנו את כל הסט: סליחות, ר"ה, עשי"ת, יו"כ, הו"ר, ש"ת. נו מה? איפה אנחנו היום?!
לאן הולכים מכאן? החזן כבר מנגן את הקדיש, ואנחנו מחפשים להבקיע את השער הנפשי שלנו לימים הגדולים האלה, אבל מרגישים קצת לא באירוע.
המשנה במסכת ראש השנה מגדירה בתמצות נמרץ את מהות היום "בראש השנה כל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון" אין כאן יום דין, ספרי חיים וספרי מתים, תשובה, שופר או תפילות. רק העובדה שכל באי עולם עוברים לפני ה' כל אחד ואחד בפני עצמו. מדוע זו ההגדרה המתומצת של ראש השנה?
בראש השנה מתרחשים הרבה דברים, יש דין, מאזנים ספרי חיים ומתים, ויש שטן שצריך לערבב, המשנה מלמדת אותנו שהעשייה המרכזית שלנו ביום הזה, היא העמידה מול ה' - לבד. בלי התפקיד והמעמד, הקהילה המשפחה החברים והמכרים. אתה - כמו שאתה, בכנות וביושר מול ה' באופן ישיר. אתה נדרש להציג איך אתה רואה את עצמך בקשר עם ה', ואיך אתה היית רוצה לראות את עצמך.
'זה היום תחילת מעשיך', העולם חוזר לנקודת המוצא שלו, והאדם נדרש לעמידה פשוטה וכנה מול ה'. ראש השנה הוא לא יום תשובה, סליחות ווידוי. זהו זמן האדם לעמוד מול ה', לבד, ולהגדיר מי הוא ואיך הוא רואה את עצמו מול ה'.
לפי הרמב"ן על מצוות התשובה נאמר בפרשת השבוע "לֹא בַשָּׁמַיִם... וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם, כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". זה נראה פלא להתייחס כך לתהליך מורכב וקשה כמו תשובה. אבל זה באמת כך! השינויים הגדולים מגיעים מבפנים, לא מאיום בעונשים וצרות חלילה, ולא מהבטחות לעסקאות 'תן וקח' עם ה'. שינוי אמיתי מגיע מבפנים, מנקודת הטוב שקיימת בתוך לבנו.
האוצר הגדול לתשובה ולתיקון אישי לא נמצא בשמים או מעבר לים, הוא 'בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ'! בנקודת הטוב הפנימית שבתוכנו! שם נמצא אור גדול שבכוחו להאיר את הווייתנו. לעיתים, בשגרת השנה, הטוב הזה הוא חרישי ונחבא אל הכלים, בראש השנה יש לנו מראה מיוחדת, דרכה אפשר לראות את נקודת הטוב הזו. עמידה מול ה' בראש השנה, כל אחד לבדו, בכנות וביושר, בכוחה לחשוף את האור הזה.
הרב שמשון פינקוס היה אומר, שהוא מכוון ב'אבינו מלכנו אל תשיבינו ריקם מלפניך' - רבש"ע כבר הייתי לפניך בימים האלו, תעזור לי לצאת בידים מלאות לכל השנה. הלוואי שנזכה להאיר את עצמנו מהעמידה מול ה' בראש השנה - לכל השנה.
לע"נ הילד הטהור יאיר ז"ל בן יחזקאל יבדלח"ט.
לתגובות: [email protected]
0 תגובות