מעמד תפילה נרגש ורווי התעוררות התקיים אמש בבית החיים "גענשא" בעיר וורשה, על ציונו של מרן הגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצוק"ל, רבה של בריסק ומייסד שיטת הלימוד הנושאת את שמו.
המעמד נערך בראשות הגאון רבי שמעון יוסף מלר, מחבר הספרים הנודעים על "בית בריסק", אשר הגיע לציון הקדוש בראש משלחת של מניין תלמידי חכמים מארץ ישראל, לקראת צאת הכרך השלישי והאחרון בסדרת "רבן של כל בני הגולה" – תולדות חייו ופעלו של מרן הגר״ח מבריסק.
באוהל שעל הציון הצטופפו עשרות רבות של יהודים – תלמידי חכמים ובני קהילת "אור עולם" בראשות הרב ישראל גולדווסר – שהגיעו להשתתף במעמד.
בשל ריבוי המשתתפים נפרסו מחוץ לאוהל רמקולים ותאורת חירום, והאוויר היה טעון בהתרגשות ובתחושת רוממות.
במהלך המעמד נשא הרב מלר דברי חיזוק והתעוררות מתולדות חייו של מרן הגר"ח, וסיפר את סיפור השתלשלות המאורעות לאחר הסתלקותו של הגאון הגדול בעיירת הקייט אוטוואצק הסמוכה לוורשה, לשם הגיע לצורך הבראה.
"רבי חיים", סיפר הרב מלר, "הסתלק לפתע בגיל 64 וחצי, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, עת העיר בריסק הייתה חרבה וחסרת גישה. לאחר פטירתו התעוררה מחלוקת גדולה בין שלוש קהילות – בריסק, אוטוואצק ווורשה – שכל אחת מהן ראתה לעצמה זכות בקבורתו: אנשי בריסק טענו כי "בדין הוא" שייקבר בעירו, בה כיהן כרבה במשך עשרות שנים; אנשי אוטוואצק טענו כי מאחר שנפטר בעיירתם – זכות היא להם לקוברו; ואילו פרנסי וורשה טענו כי כבוד התורה הגדול ביותר יהיה אם ייטמן בעיר הבירה, מול עיני רבבות ישראל".
"לבסוף", סיפר הרב מלר לקהל המרותק: "כונס בית דין מיוחד של גדולי רבני וורשה, בהם הרבנים פרלמוטר וקלפפיש זצוק"ל, אשר פסק פסק דין ייחודי: אנשי בריסק יזכו לעסוק בכל ענייני הטהרה והקבורה, אנשי אוטוואצק יתעסקו במהלך הלוויה, ואילו העיר וורשה תזכה שמרן הגר"ח ייטמן בבית העלמין הגדול בתחומה – באוהל חותנו וזקנו, מרן הנצי"ב מוולוז'ין זצוק"ל, אשר נודע כרבו ומורו הגדול".
עוד סיפר הרב מלר: "מסע הלוויה שנערך אז נחשב לגדול ביותר שנראה באותה תקופה, כאשר רבבות ומאות אלפים מתושבי וורשה והסביבה ליוו את "אביהם של כל תופסי תורה בדורות האחרונים" למנוחת עולמים".
המעמד אמש נחתם באמירת פרקי תהילים ושירי התעוררות ליד הציון, בלב נרגש ובתחושת הודיה על הזכות שנפלה בחלקם של המשתתפים לעמוד על קברו של מי שתורתו ומורשתו מאירות עד היום את עולם התורה כולו.
0 תגובות