רעידת אדמה בענף הבינה המלאכותית: ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia) מנהלת מגעים להעמדת ערבויות מימון בהיקף חסר תקדים של כ-250 מיליארד דולר עבור חברת OpenAI, יצרנית ChatGPT. כך עולה מדיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל" שפורסם לאחרונה. המהלך הדרמטי נועד לאפשר ל-OpenAI לחכור את אחד ממרכזי הנתונים הגדולים והשאפתניים בעולם, המוקם בימים אלו באוהיו על ידי חברת האנרגיה הבת של התאגיד היפני סופטבנק (SoftBank).
על פי ההערכות בשוק, עלותו הכוללת של הפרויקט הגרנדיוזי – הכוללת את הקמת התשתית ואת רכישת השבבים שיוצבו בו – עשויה לטפס מעל ל-500 מיליארד דולר. מדובר בסכומים שמעידים על המרוץ המטורף שמתנהל בין ענקיות הטכנולוגיה לשליטה בתשתיות הבינה המלאכותית.
למה OpenAI צריכה ערבות?
הצורך בערבות האדירה נובע ממצבה הפיננסי של OpenAI. חרף מעמדה כמובילת שוק בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, החברה עדיין נחשבת להפסדית ואינה מחזיקה בדירוג אשראי מספיק גבוהה כדי לממן פרויקט בסדר גודל כזה בכוחות עצמה.
הערבות שתעמיד אנבידיה, המורכבת ממספר כלים פיננסיים, תשמש כרשת ביטחון שתגדיל את אמון המלווים בפרויקט. גיבוי זה יאפשר לסופטבנק לגייס חוב בתנאים מועדפים לצורך השלמת בניית מרכז הנתונים ולצורך חכירתו העתידית על ידי OpenAI. יצוין כי הערבות בסך 250 מיליארד דולר אינה מכסה את עלות רכישת מעבדי ה-AI של אנבידיה עצמם שיופעלו במתחם.
עם זאת, הדיווח חושף כי אנבידיה אינה עוצרת כאן: יצרנית השבבים – שכבר השקיעה בעבר 30 מיליארד דולר ב-OpenAI – מנהלת במקביל שיחות על העמדת מימון נוסף, בשווי של עד 350 מיליארד דולר, המיועד ספציפית לרכישת השבבים שלה על ידי OpenAI.
אינטרסים משולבים וחשש מבועה
העסקה המסתמנת משרתת מטרות אסטרטגיות ברורות עבור שני הצדדים. עבור OpenAI, המהלך מהווה צעד ראשון וקריטי בדרך לשליטה בתשתית מחשוב עצמאית. בכך, היא תוכל להפחית את תלותה הנוכחית בשכירת כוח מחשוב מענקיות הענן כמו מיקרוסופט, אמזון ואורקל.
עבור יצרנית השבבים, מדובר במהלך המבטיח קו רציף, יציב וחסר תקדים של ביקושים למעבדים מתוצרתה לשנים ארוכות קדימה. אנבידיה, שהפכה לאחת החברות היקרות ביותר בעולם בזכות המרוץ ל-AI, מבטיחה לעצמה בכך לקוח אסטרטגי לטווח ארוך.
למרות ההיגיון העסקי, בשוק ההון מתחילים להישמע קולות אזהרה. מדובר בעסקה המייצרת תנועה "סיבובית" של הון – אנבידיה מממנת לקוחה כדי שזו תקנה ממנה את המוצרים של עצמה. תופעה זו מאפיינת יותר ויותר את תחום תשתיות ה-AI לאחרונה, ומעוררת חשש בקרב משקיעים מפני התנפחותה של בועה טכנולוגית.
כלכלנים בכירים, ביניהם חתני פרס נובל, כבר הזהירו לאחרונה כי הציפיות מהבינה המלאכותית עשויות להיות מוגזמות. כריסטופר פיסרידס, חתן פרס נובל לכלכלה, הצביע על כך שחלק גדול מהכלכלה המודרנית מבוסס על שירותים שאינם ניתנים לאוטומציה בקלות, ולכן התרומה של AI לפריון הכולל עשויה להיות מוגבלת יותר מהצפוי.
10 ג'יגה-וואט ומעורבות פוליטית
הדאטה-סנטר המדובר אינו עוד חוות שרתים שגרתית. מדובר במתקן שתוכנן לפעול בהספק חסר תקדים של 10 ג'יגה-וואט – כמות חשמל השקולה לצריכה של מיליוני משקי בית פרטיים. השלב הראשון של הפרויקט, שייצר כ-800 מגה-וואט, צפוי להיחנך בשנת 2028.
משאבי החשמל באזור נשלטים על ידי הממשל האמריקאי, אך הפרויקט ממומן בנפרד על ידי יפן. זאת במסגרת הסכם סחר טרי בין המדינות, הכולל התחייבות יפנית להשקעה של 33 מיליארד דולר בתחנת כוח המופעלת בגז טבעי.
הזווית הפוליטית מעניינת במיוחד: שר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק, מעורב אישית בקבלת ההחלטות לגבי הקצאת משאבי האנרגיה בפרויקט, ואף קיים שיחות בנושא עם החברות המתחרות. OpenAI אומנם מנהלת את המגעים המתקדמים ביותר לחכירת האתר, אך היא אינה לבד. חברות ענק נוספות כגון גוגל, מיקרוסופט ואנת'רופיק (Anthropic) מגלות עניין רב במתחם ואף קיימו מגעים עם השר לוטניק בנושא.
המרוץ אל המתקן באוהיו הוא רק קצה הקרחון של מגמה רחבה המטלטלת את שוק הטכנולוגיה העולמי. ענקיות ההייטק פונות באופן הולך וגובר לשוקי ההון והחוב כדי לגייס סכומי עתק למימון תשתיות בינה מלאכותית. על פי התחזיות, סך ההוצאות העולמי בתחום תשתיות ה-AI צפוי לחצות השנה את רף ה-700 מיליארד דולר.
0 תגובות