מתחם הקאנטרי החדש והמפואר בשכונת נווה שמיר (רמת בית שמש ה'), שעלותו מוערכת בכ-40 מיליון שקלים, הפך במהלך השבוע למוקד סערה ציבורית ומשפטית. ארבעה תושבים מהשכונה הגישו היום (שני) עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה לאלץ את העירייה לאפשר שעות רחצה מעורבות במקום, לצד ההפרדה המגדרית המתוכננת.
המתחם, שנמצא כעת בשלבי בנייה מתקדמים עם התקנת הגג השבוע, משתרע על פני כ-3,700 מ"ר וכולל בריכת שחייה חצי אולימפית, בריכה לימודית ופעוטות, חדר כושר מאובזר, סאונות, חדרי חוגים ומרחבי פנאי. על פי המכרז שפרסמה העירייה, המפעיל מחויב לנהל את כלל הפעילויות בהפרדה מלאה בין גברים לנשים.
העתירה וקמפיין התושבים
העותרים, המיוצגים על ידי עו"ד אלי בוטבול - עוזרו לשעבר של ראש העיר דניאל וקנין - טוענים כי לצד הציבור החרדי מתגוררים בשכונה תושבים מהציבור הדתי-לאומי והחילוני, ויש לאפשר להם להשתמש במתקן במתכונת דומה לקאנטרי בעיר הוותיקה. לטענתם, כבר קיימת בעיר בריכה נפרדת לציבור החרדי המאפשרת גם לימודי שחייה למוסדות.
במקביל להליך המשפטי, פתחו גורמים בשכונה בקמפיין רשת והפצת עצומה בקרב התושבים. באחת הקריאות שפורסמו נכתב: "רבים מאיתנו בחרו לגור בשכונה מתוך ההבטחה שמדובר בשכונה מעורבת, שבה יש מקום לכלל התושבים ולאורח החיים של כל אחת ואחד. אנו מבקשים מכל תושבי השכונה להקדיש דקה אחת ולחתום על העצומה".
הפעילים הדגישו כי "המטרה אינה לפגוע באיש או לשנות את אורח חייו של אף תושב, אלא לאפשר מענה הוגן ומכבד לכלל קהילת השכונה, בהתאם לאופייה המעורב של השכונה כפי שהוצגה מלכתחילה".
תשובת העירייה
עוד בטרם הוגשה העתירה, שיגר יועמ"ש עיריית בית שמש, עו"ד מיקי גסטוירט, מכתב תגובה מנומק לעו"ד בוטבול, בו דחה מכל וכל את הטענות והבהיר כי החלטת העירייה תישאר בעינה. במכתבו פירט היועמ"ש את הנימוקים המשפטיים והעובדתיים להחלטה.
לטענת העירייה, בית שמש היא עיר עם רוב חרדי מוצק, והפעלת הבריכה ללא הפרדה או עם "שעות משפחה" תביא להדרת ציבור עצום שמקפיד על ההלכה ואינו יכול להשתמש במתקן. היועמ"ש חשף כי נכון להיום, בתי ספר רבים נמנעים מלהשתתף בחוגי שחייה לכיתות ה' בבריכת הקאנטרי ברחוב בן אליעזר, אך ורק בשל קיומן של "שעות משפחה" במקום.
עוד הבהירה העירייה כי מדובר בבריכה ציבורית עירונית שנועדה לשרת את כלל התושבים, ולא במתקן שכונתי. כמו כן, גם בשכונת נווה שמיר עצמה קיים פער בין התכנון למציאות, וישנה דרישה נרחבת להפרדה גם מצד חלק ניכר מהציבור הלא-חרדי במקום.
הגיבוי המשפטי מבני ברק
היועמ"ש הסתמך במכתבו על פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע לבריכה העירונית בבני ברק, שם נקבע כי על בסיס סעיף 3(ד) לחוק איסור הפליה, הפעלת בריכה בהפרדה מלאה כדין. זאת, כיוון שאי-הפרדה תמנע את השירות מקהל רחב, וכאשר קיימת חלופה סבירה במקביל.
לתושבים המעוניינים בכך, כך הבהירה העירייה, ממשיכה לפעול הבריכה בקאנטרי הוותיק ברחוב בן אליעזר, הכוללת שעות רחצה מעורבות, כך שניתן מענה לשתי האוכלוסיות בעיר. החלופה הקיימת בבריכת 'קרית חינוך' מצומצמת, מוגבלת לתקופה קצרה ועלויותיה גבוהות יותר.
היועמ"ש סיכם את תשובתו בהבהרה נחרצת: "אין בסיס לטענות כך שאין בכוונת העירייה לשנות את תנאי המכרז... הפעלת הבריכות במתכונת זאת היא בסופו של דבר לתועלתם ולשירותם של כלל תושבי העיר, וללא כל הפליה או פעולה אסורה".
כעת נותר לראות האם בתי המשפט יעמדו לצד זכותו של הרוב החרדי בעיר ליהנות ממתקני ספורט בהתאם לאורח חייו, או שמא ייכנעו ללחצים לשנות את צביון המקום.
0 תגובות