דו"ח מקיף שנערך על פעילות חברי הכנסת החרדים בכנסת ה-25 חושף תמונה מורכבת ומפתיעה: בעוד שני נציגים חרדים מדורגים בחמישייה הארצית של שיאני הנוכחות והפעילות, הסיעות החרדיות משקיעות כמעט אפס שקלים בקשר עם הציבור ברשתות החברתיות - ומעדיפות דפוס, מסרונים קוליים ולשכות פיזיות.
הדו"ח, שבחן את הפעילות הכמותית של הסיעות החרדיות בהשוואה לממוצעי כלל חברי הכנסת, ומפורסם כאן באתר 'בבלי', מצביע על חלוקת עבודה פנימית ייחודית שבה ח"כים בודדים נושאים ברוב הנטל הפרלמנטרי הכבד של הסיעה, לצד חברים אחרים שנוטלים חלקים נוספים בפעילות המפלגה, תוך שהם מנהלים במקביל מערכות חוץ-פרלמנטריות נרחבות.
שני קטרים ענקיים: אזולאי ופינדרוס בחמישייה הארצית
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) מדורג במקום הראשון בכלל הכנסת בציון משוקלל של 83 נקודות. אזולאי מחזיק במקום השני הארצי בהצבעות מליאה (כ-5,100 הצבעות), במקום השני בנוכחות בוועדות (כ-1,120 ישיבות), ובמקום השני בשעות נוכחות כללית (כ-6,300 שעות).
לצדו, ח"כ יצחק זאב פינדרוס (יהדות התורה) מדורג במקום השישי בכלל הכנסת. פינדרוס מחזיק במקום השביעי הארצי בנוכחות מליאה (כ-5,500 שעות), והגיש 63 שאילתות - מקום עשירי ארצי, כאשר הוא אחראי לבדו על כ-92% מכלל השאילתות של סיעתו.
גם ח"כ יוסף טייב (ש"ס), יו"ר ועדת החינוך, מדורג במקום העשירי בכלל הכנסת, עם מקום שביעי ארצי בהצבעות מליאה (כ-4,350 הצבעות) ומקום שמיני בשעות נוכחות (כ-5,400 שעות).
משמעת קואליציונית פנומנלית בש"ס
הדו"ח מצביע על יעילות גבוהה ביותר של סיעת ש"ס בגיוס חבריה להצבעות במליאה. למרות ריבוי השרים בסיעה לאורך רוב הקדנציה, ממוצע ההצבעות הסיעתי עומד על כ-2,924 הצבעות לח"כ - נתון הגבוה ב-43% מזה של יהדות התורה (2,042 הצבעות) ומשמעותית מעל הממוצע הארצי.
לעומת זאת, יהדות התורה מובילה בהשתתפות בישיבות ועדה (322.71 ישיבות לעומת 287.18 בש"ס - פער של 12%), ובמיוחד בהגשת שאילתות: 9.71 שאילתות לח"כ לעומת 3.91 בלבד בש"ס - פער של 148%.
השרים בתחתית המדד - אילוץ מוסדי
חברי הממשלה מהסיעות החרדיות מדורגים בתחתית המדד, אך הדו"ח מדגיש כי מדובר באילוץ מוסדי: שרים וסגני שרים פטורים מהשתתפות בוועדות ושאילתות, המהוות 40% מהציון המשוקלל במדד.
בש"ס: חיים ביטון (ציון 8, מקום 120), אריה דרעי (ציון 10, מקום 118), יעקב מרגי (ציון 14, מקום 110), יואב בן צור (ציון 15, מקום 109). ביהדות התורה: יצחק גולדקנופף (ציון 9, מקום 119), מאיר פרוש (ציון 18, מקום 105).
יצוין כי בחודשים האחרונים אין שרים חרדים בפועל, בעקבות אי קידום חוק הגיוס, למעט סגן שר התקשורת אייכלר. עם זאת, הנציגים שהיו שרים ממשיכים לשלוט במשרדים מרחוק באמצעות המנכ"לים שמינו.
הנטל החוץ-פרלמנטרי: ניהול מערכות ענק
הדו"ח מדגיש כי העבודה הכמותית של הח"כים החרדים מושפעת ישירות מהעובדה שהם משמשים ככתובת הניהולית של מערכות מוניציפליות גדולות ושל רשתות חינוך עצמאיות. נטל ציבורי זה מקטין בהכרח את הפנאי הפיזי של הח"כים לשהייה שוטפת במשכן.
הסיעות החרדיות מנהלות שליטה ותיאום פוליטי בריכוזים חרדיים וערים מעורבות: ירושלים, בני ברק, בית שמש, אשדוד, אלעד, צפת, טבריה, ערד, באר שבע, מודיעין עילית, ביתר עילית ועוד. במקביל, הן מפעילות רשתות חינוך מגזריות נרחבות: ש"ס מנהלת את רשת "בני יוסף" (מעיין החינוך התורני) ורשתות הנוער והרווחה "אל המעיין", ויהדות התורה מפעילה את "מרכז החינוך העצמאי", רשת הגנים ומוסדות הפטור של אגודת ישראל ודגל התורה.
תקציב מותאם קהילה: אפס שקלים ברשתות חברתיות
ניתוח הוצאות "קשר עם הציבור" בשנים 2023-2025 מגלה דפוס ייחודי: בעוד ח"כים חילוניים משקיעים עשרות אלפי שקלים ברשתות חברתיות, הח"כים החרדים משקיעים סכום של כמעט אפס שקלים בערוצים אלה.
בשנת 2023, ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) הוציא 26,134 ש"ח על הדפסות ופרסומים, 12,870 ש"ח על קטעי עיתונות, ו-4,277 ש"ח על מערכות מסרונים קוליים ו-SMS. לעומת זאת, ברשתות חברתיות הושקעו מאות בודדות של שקלים או אפס - בניגוד לח"כים חילוניים שהשקיעו עשרות אלפי שקלים.
בשנת 2024 נרשמו חריגות תקציב שהובילו לניכוי כספים משכרם של ח"כים בגין רכישות בחנויות נוחות או כיבוד קל באתרי מפגש קהילתיים בניגוד לנהלים. במקביל, מומנו לשכות פרלמנטריות פיזיות בריכוזים החרדיים לשירות הציבור.
בשנת 2025, ההוצאות התמקדו בשירותי ניטור מדיה (חברת "יפעת" למעקב אחר העיתונות הכתובה - יומונים כמו המבשר, המודיע, יתד נאמן), שירותי יח"צ וגרפיקה, והפצה דיגיטלית וקולית מחברת "קול-שיא תקשורת". הוצאות על ביגוד ומתנות היו אפסיות או מינימליות.
מסקנות: תמונה מורכבת ודו-קוטבית
הדו"ח מציג תמונה מורכבת של הפעילות החרדית בכנסת ה-25: מחד גיסא, מפלגות קטנות יחסית (ש"ס עם 11 חברים ויהדות התורה עם 7) הצליחו להציב שני נציגים בחמישיית שיאני הנוכחות והעבודה בכלל הכנסת. מאידך גיסא, הנטל החוץ-פרלמנטרי של ניהול מערכות מוניציפליות ורשתות חינוך מקטין את הפנאי לשהייה שוטפת במשכן.
הדו"ח מדגיש כי הח"כים החרדים פועלים ביעילות טכנולוגית המותאמת לקהל היעד שלהם: על ידי זניחת הרשתות החברתיות המודרניות והתמקדות במערכות מסרונים קוליים, דיוור ישיר, לשכות פיזיות ופרסומים מודפסים בעיתונות הכתובה, הם מצליחים לשמר זיקה הדוקה וישירה עם ציבור הבוחרים, חרף מגבלות "הסינון הדיגיטלי" במגזר.
0 תגובות