בזמן שלומדי התורה מהווים את חומת המגן הרוחנית של העם, האקדמיה החילונית מייצרת מפות דרכים להרעבה כלכלית של המגזר. מחקר חדש של הכלכלן גלעד כהן קובץ' וד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסמן את עולם התורה כאיום כלכלי ומציע שורת גזרות חסרות תקדים נגד הציבור החרדי.
החוקרים מנצלים את הזינוק בתקציב הביטחון – שצפוי לעמוד על ממוצע של 117 מיליארד ש"ח בשנה בעשור הקרוב, לצד עלויות סמויות של 31 מיליארד ש"ח – כדי לקבוע כי הציבור הלא-חרדי מסבסד את שירותי הביטחון של החרדים ב-15 מיליארד ש"ח בשנה. לפי חישוביהם, כל משק בית חרדי מסובסד ב-51,800 ש"ח בשנה בעלויות הגלויות, וכל "משתמט" מסובסד ב-216,000 ש"ח במהלך שלוש שנות אי-שירותו.
המלצות דרקוניות: מ"מס פטור" ועד ביטול תקציבי ישיבות
כדי "לפתור" את מה שהם מגדירים כבעיה, מציע המכון שורת גזרות ישירות על כיסו של האזרח החרדי. ההמלצות כוללות חובת גיוס וסנקציות כלכליות שתובילו לגיוס חצי מהצעירים החרדים ותחסוכנה לפי הערכתם 1.9 מיליארד ש"ח.
בנוסף, מוצע להטיל "מס פטור" מיוחד בגובה 3% עד 5% מהשכר על כל מי שקיבל פטור משירות צבאי בגיל גיוס או מילואים, לצד קיצוץ נקודות זיכוי – פגיעה של עד 980 מיליון ש"ח בציבור. ההמלצה הקיצונית ביותר היא הטלת "מס ביטחון" רגרסיבי בסכום קבוע ושווה לכל משק בית ללא קשר להכנסה, במטרה מוצהרת להכביד את הנטל על החרדים, לצד ביטול מוחלט של תקציב הישיבות והטבות נוספות – חיסכון של 2.6 מיליארד ש"ח.
הזעם ברשת: "המכון להסתה, שיסוי ודיכוי"
ברשתות החברתיות התעורר גל מחאה. הגולשים מיהרו לחשוף את המניפולציות הכלכליות ואת האפליה המובנית במחקר. "על הבדואים הם לא חופרים. כלכלה שחורה על מלא-מלא, פשיעה אדירה ברמה לאומית, 50 ילדים מ-5 נשים לקצבת ילדים, אפס ציות לחוק ואפס התנדבות. אבל הם לא חרדים אז הכל בסדר. רק לחרדים הם מסכמים ומכמתים", כתב אחד הגולשים.
גולש אחר השווה את המחקר לתעמולת שנאה היסטורית: "תחליפו את המילה 'חרדי' במילה 'יהודי', וזהו. פתאום זה נשמע כמו 'מחקרי השנאה' נגד יהודים בגרמניה של שנות ה-30. כשמסמנים ציבור שלם ומציגים אותו כאיום – ההיסטוריה כבר הראתה לאן זה מוביל".
הנתונים שהמחקר התעלם מהם
התגובות ברשת הציגו שורה של נתונים שמפריכים את התזה החילונית. הילודה החרדית הגבוהה היא הגורם היחיד שמונע רוב ערבי, שהיה מגיע ל-40% מהאוכלוסייה ללא החרדים. עידוד ילודה כזה במדינות ה-OECD שווה ערך להשקעה ממשלתית של 120 מיליארד ש"ח לפחות – סכום העולה על כל תקציבי הישיבות מקום המדינה ועד היום.
הציבור החרדי ממודר כמעט לחלוטין מתקציב השכר הציבורי (107 מיליארד ש"ח בשנה) ומבור הפנסיה התקציבית (קרוב לטריליון ש"ח). "כמה חרדים מקבלים פנסיה תקציבית שעולה על 50,000 ש"ח בחודש?", תהו הגולשים. בנוסף, בשל שיעורי פשיעה נמוכים במיוחד, הציבור החרדי חוסך למדינה מיליארדים בעלויות שיעור וכליאה.
לצד זאת, ארגוני החסד הגדולים שמפעילים החרדים חוסכים למדינה כסף רב, וכן התרומות לעולם התורה שבחלק גדול מהם נעשה בדולרים וכך מזרים לישראל מטבע זר.
תמרור אזהרה: מנייר עמדה למציאות כואבת
התגובות ברשת אכן חדות ומדויקות, אך אסור להן להרדים אותנו. נטייה לפטור מחקרים כאלו בביטול או בלעג היא שגיאה אסטרטגית קשה. בעבר, איש מאיתנו לא האמין שייגרע חלקנו מדירה בהנחה, שתינוקות חרדים יורעבו בגלל החלטות שרירותיות, או שיוטלו סנקציות ישירות על תקציבי הישיבות. והנה – המציאות הזו כבר כאן.
מה שמתחיל היום כ"נייר עמדה אקדמי" תלוש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, משמש מחר כמצע עבודה לפוליטיקאים חילוניים שרוצים להצר את צעדינו.
אנו עלולים להתעורר אל תוך מציאות שבה "מס הפטור" ו"מס הביטחון" הדרקוניים יהפכו לחוקים מוגמרים. ההיסטוריה מלמדת: מה שמתחיל כ"נייר עמדה" באקדמיה, עלול להפוך למציאות כואבת – בדיוק כמו גזירת המעונות שהפכה ממחשבה לחוק.
0 תגובות