במהלך דיון שנערך היום (שלישי) בוועדת הכנסת סביב חקיקת החוק "חוק יסוד: לימוד תורה", הציגה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, עמדה המבקשת להצר את צעדיהם של לומדי התורה ולהמשיך למנוע מהם זכויות בסיסיות. אפיק דרשה מהוועדה להבהיר בכתב ובאופן רשמי כי חוק היסוד יהיה "הצהרתי בלבד", וזאת על מנת לחסום מראש כל אפשרות להענקת תמיכה כלכלית או השוואת תנאים לבני הישיבות.
בדבריה בפני חברי הוועדה, הביעה אפיק התנגדות לכך שלומדי התורה יקבלו זכויות המקבילות לאלו של משרתים בצה"ל. היא פירטה שורה של הטבות, ובהן תוכנית המלגות "ממדים ללימודים", הנחות ברכישת קרקעות, סיוע בדיור ועוד, וטענה כי ללא החרגה מפורשת של עמלי התורה – המדינה עלולה לחלוק איתם את ההטבות הללו.
ביקורת משפטית חריפה על העמימות בחוק
הדיון בוועדת הכנסת מהווה המשך לביקורת חריפה שהשמיעו אתמול נציגי המערכת המשפטית. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפלינסקי, טענה כי קיים פער מהותי בין נוסח הצעת החוק לתכליתה המוצהרת. לדבריה, ההצעה אינה מגדירה באופן ברור מהו הערך החוקתי שמבקשים לעגן, וסעיף האיזון בין לימוד תורה לערכים אחרים הוא עמום ואינו יכול לשמש בסיס למתן פטור גורף משירות צבאי.
סומפלינסקי מתחה ביקורת גם על העיתוי המזורז של החקיקה, לקראת תום כהונת הכנסת. "חוקה נועדה לשקף הסכמה ציבורית רחבה", ציינה. "בהליך שלפנינו מתעורר חשש שחוק היסוד מבקש לעשות את ההפך – לייתר את הצורך להגיע להסכמה ולהשתיק את המחלוקת הציבורית בשאלת גיוס בני הישיבות".
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן, הצטרפה לדברים והבהירה כי ההשלכות של ההצעה עדיין אינן ברורות. לטענתה, הביטוי "מאזני צדק" המופיע בהצעת החוק אינו מהווה מונח משפטי מקובל, והשימוש בו מעורר קשיים פרשניים.
חברי הכנסת החרדים: "מדובר בצביעות משפטית"
חברי הכנסת החרדים דחו בתוקף את טענות המשפטנים והגנו על נחיצות החוק. ח"כ יעקב אשר כינה את עמדת הייעוץ המשפטי "צביעות" והזכיר כי בעבר חוקקו חוקי יסוד בנוסח עמום דומה. "בזמנו חוקקו חוקים כמו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, שגם הנוסח שלהם היה עמום ועבר ברוב של 34 חברי כנסת בלבד", טען. "העמימות אז הייתה חלק מהשיטה להעביר את החוקים הללו משום שהם הוגדרו כערכים".
יוזם הצעת החוק, ח"כ משה גפני, הסביר את הרקע לקידום החקיקה בעת הזו. "לימוד תורה הפך למילה גסה והפך לאסקופה נרדפת", אמר. "ללימוד תורה יש ערך בסיסי שדורש חוק יסוד". כשנשאל על עיתוי הצעת החוק, השיב: "חיינו עם הסטטוס קוו עד שקרו דברים שהעיבו על חיינו, כמו בג"ץ שלא נתן מעולם סעד לאורח החיים שלנו".
0 תגובות