עו"ד ישראל הכט מבית שמש החליט לנקוט צעד חריג ולפנות ישירות אל נשיא ארצות הברית, דונלד ג'יי טראמפ, בבקשה לסיוע בינלאומי דחוף. במכתב נרגש ומפורט ששיגר ב-28 ביוני 2026, קרא הכט לנשיא האמריקני להפעיל לחץ דיפלומטי על ממשלת ישראל כדי לעצור את הסנקציות הכלכליות והפליליות המוטלות על הציבור החרדי בעקבות אי-גיוס לצבא.
המכתב, שנשלח תחת הכותרת "פנייה דחופה להגנה על זכויות המיעוט החרדי בישראל וחופש הדת", נפתח בהבהרה מצדו של הכט: "אני פונה אליך בתוקף תפקידי כעורך דין ישראלי, אך בראש ובראשונה כבן לקהילה החרדית בישראל – מיעוט דתי ותרבותי ייחודי הניצב כיום בפני משבר חסר תקדים המאיים על אורח חייו הבסיסי".
"כפייה של בחירה בלתי אפשרית בין אמונה לחוק"
בגוף הפנייה תיאר עו"ד הכט את המציאות המשפטית והפוליטית המורכבת בישראל בחודשים האחרונים. "בתקופה האחרונה אנו עדים להסלמה קשה וליוזמות חקיקה ומשפט מצד מוסדות המדינה, המטילות סנקציות כלכליות ופליליות כבדות על חברי הקהילה החרדית בשל אי-גיוס לצבא", כתב.
לדבריו, המהלכים הללו מתעלמים לחלוטין מהמציאות בשטח: "צעדים אלו מתעלמים לחלוטין מכך שהשירות הצבאי במתכונתו הנוכחית אינו מאפשר מבחינה מעשית שמירה על אורח חיים חרדי קפדני, ובכך כופה המדינה על האזרח בחירה בלתי אפשרית בין אמונתו הדתית לבין החוק".
כדי להסביר לנשיא האמריקני את החשיבות העליונה של עולם התורה עבור העם היהודי, בחר עו"ד הכט לשרטט קו היסטורי ותרבותי. תחת הסעיף "מקור הנצח של העם היהודי וחשיבות הישיבות", כתב הכט לטראמפ: "אדוני הנשיא, כמי שמפגין לאורך השנים תמיכה עמוקה ובלתי מסויגת בעם היהודי, וכמי שמכיר מקרוב את המסורת היהודית דרך משפחתך הענפה וחתנך, מן הראוי להדגיש כי סוד נצחו ההיסטורי של העם היהודי טמון בלומדי התורה ובהיכלי הישיבות הקדושות".
הרס המרקם הקהילתי ואכיפה בררנית
בהמשך המכתב, תחת הסעיף "הרס המרקם הקהילתי והזהות הדתית", הזהיר עו"ד הכט כי השתלבות בכור ההיתוך הצבאי משמעותה מחיקת הזהות הייחודית של הצעיר החרדי: "אורח החיים החרדי אינו מצטמצם לקיום מצוות פרטני בלבד, אלא נשען באופן מוחלט על היותו חלק מקהילה תומכת, על לימוד קבוע במסגרת הישיבה, ועל שימור סממני זהות מובחנים כולל לבוש והנהגה".
עו"ד הכט לא הסתפק בטיעונים דתיים, והעלה גם טענות משפטיות כבדות משקל בדבר אכיפה סלקטיבית והפליה מובנית. "מנגנוני המדינה פוטרים באופן גורף מיעוטים אחרים בישראל (כגון המיעוט הערבי) מחובת גיוס, תוך שמירה מלאה על זכויותיהם האזרחיות", כתב. "הפניית הלחץ המשפטי והכלכלי אך ורק כלפי המיעוט החרדי מהווה הפליה פסולה ובלתי הוגנת".
כמו כן, הציע פתרונות אלטרנטיביים, כגון מעבר ל"צבא מקצועי מבוסס תגמול מלא" שיכול ליתר את הצורך בגיוס חובה. במידה והמדינה תתעקש להטיל סנקציות, דרש עו"ד הכט כי אלו לא יהיו פליליות או כלכליות הפוגעות בפת לחמן של משפחות, אלא יתמצו לכל היותר ב"הגבלת הזכות לבחור או להיבחר לתפקידים ציבוריים עבור מי שאינו משרת".
את מכתבו חתם בפנייה נרגשת: "אני מבקש מכבודך להפעיל את השפעתך המדינית והדיפלומטית רמת-הדרג מול מקבלי ההחלטות בישראל, כדי להביא לעצירת הרדיפה המשפטית, ולעודד פתרון הוגן ומכבד את זכויות המיעוט ואת חופש הדת".
המענה מוושינגטון: דאגה ל"חלום האמריקני"
ימים ספורים בלבד חלפו, ובתאריך 2 ביולי 2026 התקבל בביתו של עורך הדין מכתב רשמי הנושא את חותם נשיא ארצות הברית והכותרת "THE WHITE HOUSE, WASHINGTON". אולם, מי שציפה להתייחסות מדינית דרמטית למשבר הפוליטי בישראל, הופתע לגלות תגובה גנרית לחלוטין, שעוסקת בכלל... במדיניות הפנים של ארצות הברית.
וכך נכתב במכתב התשובה הרשמי: "מר הכט היקר, תודה על מכתבך ועל שיתוף דעותיך. בכל יום, הממשל שלי נלחם כדי להפוך את יוקר המחיה לנגיש יותר, להפוך את השכונות שלנו לבטוחות שוב, ולשמור על החלום האמריקאי חי ומשגשג עבור כל משפחה אמריקאית ברחבי ארצנו. מי יתן ואלוהים יברך אותך ואת אומתנו הגדולה. בכנות, [חתימת ידו של דונלד טראמפ]".
מדובר במסמך המעיד כי המכתב אכן התקבל בלשכת הנשיא וטופל, אך המענה שנשלח הוא מכתב נוסחתי קבוע הנשלח לרוב לאזרחים אמריקנים הפונים לנשיא בנושאי פנים, ללא כל התאמה לתוכן הפנייה הרגיש והסבוך שנשלח מישראל.
עו"ד הכט עצמו הגיב לשעשוע ולאכזבה הקלה שעורר המכתב: "נכון, טראמפ לא ענה לעניין וזה באמת מאכזב, אבל הוא לפחות ענה. אולי יש כאן רמז למדיניות, שהוא לא רוצה להתערב רק בעניינים פנימיים והדבר הכי חשוב לו זה יוקר המחיה בארצות הברית".
יצוין כי בימים האחרונים מתגברת המחאה החרדית נגד הסנקציות הכלכליות והפליליות. ארגון 'אמת ליעקב' שיגר אולטימטום לממשלה בדרישה להחיל את הסנקציות גם על הציבור הערבי, במסגרת מאבק משפטי נגד מה שהוא מכנה "אפליה מכוונת". במקביל, חסידות ויז'ניץ קיימה מעמד מחאה ייחודי מול משרדי היועצת המשפטית לממשלה, בו הוקם בית מדרש ארעי ברחבת קריית הממשלה.
0 תגובות