בהחלטה חריגה ומשמעותית, הגיעו יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה ומפכ"ל המשטרה רנ"צ דני לוי להסכמה משותפת: ביום הבחירות לכנסת לא יערכו מבצעי אכיפה בעניין גיוס עריקים כלל, וכל בוחר יוכל להגיע לקלפי ללא מורא.
ההחלטה מגיעה בעקבות פניות רבות שנעשו אל ועדת הבחירות המרכזית, על רקע החשש בציבור החרדי כי ימי בחירות עלולים להפוך לכר פורה למעצרים של לומדי תורה המבוקשים על ידי צה"ל. כעת, לאחר הסיכום המשותף, הובהר באופן חד-משמעי כי זכות ההצבעה תעמוד מעל לכל שיקול אכיפה אחר.
"נוכח חשיבותה של הזכות לבחור"
על פי ההודעה הרשמית של דובר ועדת הבחירות המרכזית, הסיכום נעשה "על דעתם של יו"ר ועדת הבחירות, היועצת המשפטית לממשלה והמפכ"ל, ונוכח חשיבותה של הזכות לבחור". ההחלטה מבטאת הכרה בכך שזכות ההצבעה היא זכות יסוד דמוקרטית שאין לפגוע בה, גם כאשר מדובר באזרחים המבוקשים על ידי רשויות האכיפה.
מפכ"ל המשטרה הדגיש במסגרת ההסכמה כי ביום הבחירות תפעל המשטרה בכוחות מתוגברים לצורך הבטחת קיום הבחירות כהלכתן ושמירה על הסדר הציבורי. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בירך על כך והודה למפכ"ל על שיתוף הפעולה.
רקע: המתיחות סביב יום הבחירות
ההחלטה מגיעה על רקע תקופה מתוחה במיוחד סביב חוק הגיוס ומעמדם של אלפי בחורי ישיבות ואברכים שהוגדרו כעריקים. בציבור החרדי עלה לא פעם החשש כי ימי בחירות, המאופיינים בריכוז גבוה של קהל ובנוכחות משטרתית מוגברת, עלולים להפוך למוקד למעצרים.
יצויין רק לפני שבועות ספורים פנה ח"כ משה קינלי טור-פז מסיעת יש עתיד ליו"ר ועדת הבחירות בדרישה למנוע העסקת לומדי תורה כמפקחי טוהר בחירות, תוך שהוא מתקיף את האפשרות שעריקים ישמרו על טוהר הבחירות. כעת, ההחלטה של השופט סולברג והגורמים הבכירים מבהירה כי לא רק שלומדי תורה יוכלו לשמש בקלפיות - הם גם לא יעצרו בדרך אליהן.
ההחלטה החריגה של ועדת הבחירות מהווה הקלה משמעותית עבור הציבור החרדי, ומבטיחה כי יום הבחירות יתנהל באווירה של שוויון ומתן אפשרות לכל אזרח לממש את זכותו הדמוקרטית ללא חשש.
0 תגובות