המשפיע הגאון רבי אהרון בירנצוויג מישיבת מיר, שמוסר שיחות חיזוק לבחורים ברחבי הארץ, נכנס למעונו של המנהיג וראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש כדי לשמוע הדרכה בסוגיה רגישה: איך בחורים יכולים להתחבר לכאב החורבן כשהם לא מבינים את הקינות?
"כל פעם שאני שואל את ראש הישיבה, זה מתקבל אצל הבחורים להפליא ויש חיזוק", פתח הרב בירנצוויג את השיחה. "פעם שעברה דיברתי על שבת, איך עושים נגינות. ראש הישיבה ככה אמר את העצה הנכונה, וזה עשה פלאים".
"בחורים לא מחוברים לקינות"
הרב בירנצוויג הציג בפני ראש הישיבה את הדילמה שמטרידה בחורים רבים: "בתשעה באב, יש בחורים ששואלים - קינות זה מאוד מקשה עליהם. זה הרבה זמן, בבוקר וזה הרבה זמן. הם לא מחוברים לזה. האם להגיד רק כמה שטיקלאך, כמה קטעים בקינות בכוונה, שהם ילמדו את זה קודם, או שאפשר לקרוא את הכל אבל בלי להבין - השאלה מה עדיף על מה?"
הגרמ"ה הירש הביא תחילה את עמדתו של הרב אביגדור מילר זצ"ל: "ראיתי עכשיו איזה מאמר של ר' אביגדור מילר זצ"ל, אז הוא אמר שאפילו לא מבינים את הקינות, אבל זה שיושבים על הרצפה ואומרים את הקינות יחד, כולם, זה מכניס את הבן אדם לתוך המצב של האבלות".
הפשרה: לצמצם וללמוד בכוונה
אולם ראש הישיבה הוסיף הערה חשובה: "אם זה לא נכון, אם האדם זה מביא מצב של פורק - ייתכן שזה נכון, נכון מה שהוא אמר. יש אנשים שעצם הדבר של תשעה באב, יושבים על הרצפה, אומרים קינות, לא מבינים... אומרים, פה ושם יש משפט אחד שהם כן מבינים, פה ושם משפט שמבינים".
ואז הגיעה ההכרעה המעשית: "אבל אפשר לעשות פשרה. לוותר על הקינות לגמרי - זה ודאי לא. אבל אפשר לצמצם את הקינות קצת", אמר הגרמ"ה. הרב בירנצוויג שאל: "ולהתעכב שמה?" ראש הישיבה אישר: "לקחת כמה קינות לדעת, לדעת ממש".
הגרמ"ה הירש פירט את הגישה המאוזנת: "שני סוגים. יהיה חלק כמה קינות שהוא לומד אותם, אבל חוץ מזה יהיה גם כן קינות שלא מבינים, אבל לא צריכים את הכל. זה הפשרה שאני הייתי אומר".
ראש הישיבה הדגיש כי יש ערך גם באמירת קינות בלי הבנה מלאה, כפי שנוהג כלל ישראל: "סתם, גם כמו שכלל ישראל עושה שיושבים על הרצפה בלי להבין, מזה גם כן... אבל יש לצמצם כמה מזה, ובמקום זה ללמוד אותם, אבל גם שיהיה, זה גם כן".
0 תגובות