אזרחית ישראלית הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסך 8,500 שקל, לאחר שמשך תקופה ממושכת הציפו את טלפונה הנייד הודעות טקסט רבות ששלחה רשת שופרסל ללקוח זר לחלוטין. ההודעות כללו עדכונים על הזמנות באתר המקוון של הרשת, בחירת מוצרים חלופיים וקודי אימות לביצוע עסקאות – כולן מיועדות ללקוח בשם "אסף" שאינו קשור אליה כלל.
התובעת פנתה לחברה מספר פעמים, בין השאר דרך עמוד הפייסבוק הרשמי של הרשת, וביקשה שיפסיקו לשלוח אליה את ההודעות. אולם למרות פניותיה החוזרות, התקלה לא טופלה וההודעות המשיכו להגיע ללא הרף. בתביעתה טענה האזרחית כי המצב גרם לה לפגיעה בפרטיות, לבזבוז זמן ולעוגמת נפש, שכן נאלצה להתמודד עם שטף הודעות שאינן קשורות אליה כלל וכלל.
מצד שופרסל נטען כי מקור התקלה היה בכך שהלקוח הזין מספר טלפון שגוי במערכת, וכי הרשת פעלה כנדרש ברגע שהתובעת מסרה לה פרטים מזהים. כמו כן טענה החברה כי מדובר בהודעות שירות בלבד ולא בפרסומות, ולכן אין מקום לפיצוי בגין ספאם.
הרשמת הבכירה נעמה ניר דחתה את טענות הרשת. אמנם נקבע כי ההודעות הן מסרים תפעוליים ולא ספאם, אך בית המשפט קבע באופן חד-משמעי כי התנהלות שופרסל הייתה רשלנית באופן בולט. מהמסמכים עלה כי למרות פניות שהחלו כבר בשנת 2022 ושוב באוקטובר 2024, הקוד לעצירת ההודעות הוזן במערכת רק בחודש מרץ – ורק לאחר שהוגשה התביעה לבית המשפט. הרשמת הדגישה כי הטיפול היה מאוחר ולא מספק, וכי הוכח בבירור שניתן היה לעצור את המחדל זמן רב קודם לכן.
לאחר שנמצא כי התובעת קיבלה קרוב ל-170 הודעות מטרידות, הורה בית המשפט לשופרסל לשלם לה פיצוי בסך 4,000 שקל ועוד 500 שקל הוצאות משפט. פסק הדין נחשב לתקדים חשוב בנושא אחריות חברות לטיפול בתקלות דיגיטליות ולמניעת הטרדה של לקוחות.
המקרה מצטרף לשורה של תביעות שהוגשו נגד רשתות קמעונאות בשנים האחרונות, ובהן תביעה של נכה שטענה להשפלה בסניף שופרסל ותביעה של מנכ"ל שופרסל לשעבר, אורי וטרמן, בסך כ-5.8 מיליון שקלים. פסק הדין הנוכחי מדגיש את חשיבות הטיפול המהיר והיעיל בפניות לקוחות, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בפרטיות ובעוגמת נפש.
0 תגובות