פרשה משפטית שנמשכה כשנה וחצי הסתיימה בפסק דין יוצא דופן של בית המשפט לעניינים מקומיים בכפר סבא. בני זוג ברמת השבים, בעלי שליטה במקרקעין חקלאיים, הודו כי פיצלו את מבנה המגורים המאושר משנת 2012 לשתי יחידות דיור נפרדות, וכן הפעילו בשטח של כ-2,000 מ"ר חניון לקרוואנים ניידים, מחסנים ואוהלים למגורים.
הוועדה המקומית לתכנון דרום השרון דרשה להטיל על בני הזוג קנס כבד של 150 אלף שקל, בטענה כי מדובר בעבירה כלכלית חמורה שנועדה לייצר רווחים אסורים. ההגנה מצידה טענה כי הקרוואנים הוצבו בשטח עקב פלישה זרה שנעשו מאמצים לפנותה, והעלתה טענה חריפה של אכיפה בררנית: למרות אלפי מבנים מפוצלים בתחומי המועצה, כתבי אישום הוגשו במקרים בודדים בלבד.
השופט גיל גבאי קיבל חלק ניכר מטענות ההגנה. בפסק דינו קבע כי הפגיעה בערכים המוגנים נעה ברף נמוך עד בינוני, והתחשב בכך שהשימוש החריג בחניון נפסק זה מכבר. השופט נתן משקל למצבם האישי של הנאשמים: היעדר עבר פלילי, גילם המבוגר – מעל גיל 70 – ומצבה הרפואי של אחת הנאשמות.
אולם מעל לכל, השופט הדגיש כי מצא טעם ממשי בטענת האכיפה הבררנית בנוגע לפיצול הבית – ממצא שהוביל למיקום בני הזוג בתחתית מתחם הענישה. בפסק הדין צוין כי למרות שתופעת פיצול הבתים נפוצה ביישוב, כתבי אישום הוגשו רק במקרים בודדים, דבר שהצדיק הפחתה משמעותית בעונש.
בסופו של יום, על כל אחד מבני הזוג הוטל קנס של 20 אלף שקל בלבד – או שלושה חודשי מאסר תמורתו – התחייבות בסך 40 אלף שקל למשך שלוש שנים, וצו התאמה להיתר למבנה המגורים שייכנס לתוקף בתוך חצי שנה. הפער העצום בין דרישת הוועדה המקורית לבין הקנס שנפסק בפועל – 40 אלף שקל במקום 150 אלף – מעיד על חומרת הממצאים בנושא האכיפה הבררנית.
0 תגובות