פתיחה למסכת זבחים
הנה הקשה הגאון רבי חיים ב"ר עוזר (נכד הגאון רבי אברהם חיים שור, בעל צאן קדשים) שלכאורה היה ראוי לפתוח את המסכת בפרק איזהו מקומו, שכן שחיטה היא תחילת העבודה ולכן ראוי היה לפתוח את המסכת בדיניה ולא בדיני שלא לשמה הנהוגים בכל ארבעת העבודות: שחיטה, קבלה, זריקה והולכה.
ויישב, שכיון שאמרו חז"ל (מנחות קי, א) כי כל העוסק בתורת חטאת ואשם מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב חטאת ואשם וכיון שבלימוד התורה אמרו (פסחים נ, ב) כי לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה על כן בא התנא בתחילת סדר קדשים והורה שלימוד ענייני קדשים אינו דומה ללימוד שאר חלקי התורה.
והיינו, כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים, אך לא עלו לבעלים לשם חובה. וכיון שהלימוד הוא כנגד הקרבת הקרבנות, הרי דיניו כדיני הקרבנות. לפיכך, הלומד סדר קדשים שלא לשמה - הרי הלימוד כשר, אך לא עלה לבעלים לשם חובה.
סדר קודשים - מי רוצה להחכים?!
הקשה מרנא החתם סופר (ליקוטים, רנג) שבשבת אמרו על הפסוק (ישעיה לג, ו) "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" שכולל בתוכו את ששת הסדרים ו'חכמת' זו סדר קדשים ומאידך בשלהי בבא בתרא (קעה, ב) אמרו כי הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות ולכאורה הדברים סותרים זה את זה שהרי אם חכמת זה סדר קדשים אם כן אף הרוצה שיחכים יעסוק בסדר זה.
ויישב כי לעולם רוב המידות שהתורה נדרשת בהן מופיעות בסדר קדשים אמנם כדי לבוא לחכמה זו שעמוקה וגדולה מכל החכמות הרי שעל האדם להתחכם בעצמו ולכך אם יעסוק בסדר ממונות ויעיין בדברי הטוען והנטען בכללי מיגו וחזקה וכדומה הרי יתחדד שכלו עד שיוכל להגיע לחכמת התורה הטמונה בסדר קדשים.
והוא שאמרו הרוצה להחכים ולעסוק בסדר חכמת שהוא סדר קדשים עליו לעסוק תחילה בדיני ממונות שבסדר נזיקין שאז כשיתחכם מוחו יזכה לעמוד על סוד סדר זה.
0 תגובות