בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר לנהל תביעה ייצוגית בהיקף חסר תקדים של יותר מ-15 מיליארד שקלים נגד ארבעת הבנקים הגדולים במשק: לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי. השופט שמואל בורנשטין קבע כי הבנקים התעשרו שלא כדין על חשבון הלקוחות, כאשר השתמשו במאות מיליארדי שקלים ששכבו בחשבונות העו"ש כדי להפיק רווחי עתק – מבלי לשלם לציבור ריבית ראויה.
התביעה הוגשה ביוני 2023 על ידי נועם ברודסקי, נטלי שרבן, סער ברודסקי וצבי הוך, בייצוג עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר. הסעד שאושר הוא פיצוי כספי על תקופת העבר בלבד, בין אפריל 2022 ל-20 במאי 2025. עילות נוספות שהוגשו, בהן הפרת חובת אמון, תום לב והטעיה, נדחו על ידי בית המשפט.
המנגנון: כך הפכו חשבונות העו"ש למכרה זהב
באפריל 2022 החל בנק ישראל בסדרת העלאות ריבית דרמטית מרמה של 0.1% עד לשיא של 4.75%. בעוד שהבנקים גלגלו את עליית הריבית באופן מיידי על נוטלי המשכנתאות וההלוואות, כ-400 מיליארד שקלים מכספי הציבור – מתוכם כ-236 מיליארד של משקי בית ועסקים קטנים – נותרו בעו"ש בריבית אפסית או כמעט אפסית.
בכירי AI: "זה הולך מהר מדי"
הבנקים הפקידו את הכספים הללו בבנק ישראל או הלוו אותם בריביות שיא, וגרפו תשואה ממוצעת של 4.3%. על כל 10,000 שקלים שהציבור החזיק בעו"ש במהלך 2025, הבנקים רשמו הכנסה ממוצעת של כ-430 שקלים, בעוד הלקוחות קיבלו כ-10 שקלים בלבד.
השופט בורנשטין דחה את טענת ההגנה של הבנקים בנחרצות. הוא קבע כי גם אם בחוזה פתיחת החשבון נכתב שתשלום ריבית נתון לשיקול דעת הבנק, אין בכך היתר להפיק רווחים אדירים מכספי הלקוחות מבלי לפצותם. נגד בנק הפועלים מתנהלת בקשה נפרדת, מכיוון שהפעיל מנגנון "עו"ש מקזז" שמקזז ימי פלוס מול ימי מינוס.
עבור המגזר החרדי, להחלטה משמעויות עמוקות. כל הבנקים חתומים על היתר עסקא ההופך את הלקוח והבנק לשותפים ברווחים ובהפסדים כדי למנוע איסור ריבית. השאלה הנוקבת היא: אם הציבור והבנק שותפים, מדוע כשהבנק מרוויח מיליארדים מהכסף בעו"ש, הלקוח לא רואה מזה שקל?
הציבור החרדי מכיר עולם של גמ"חים – הפקדת כספים ללא רווח והלוואתם בחינם. בית המשפט הבהיר לבנקים כי אינם יכולים לקחת כסף בחינם מחד, ולהתנהג כקפיטליסטים הדורשים ריביות שיא מאידך.
הבנקים טענו להגנתם שהציעו פיקדונות נושאי ריבית, אך פתרונות אלו הוצעו כמעט רק באפליקציות ובאתרים. עבור הציבור החרדי המחזיק בטלפונים כשרים ונמנע מגלישה, האפשרויות הללו לא היו נגישות בסניפים או במוקד. הפער הדיגיטלי הפך לעושק ממוקד.
הזעקה הציבורית הובלה בוועדות הכספים והכלכלה על ידי הנציגים החרדים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ניהל קרב חזיתי מול הבנקים. ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) הוביל את הצעת החוק לריבית על יתרת זכות, וח"כ יוני משריקי (ש"ס) הניח הצעת חוק להסמכת בנק ישראל לחייב ריבית עו"ש.
שיא המאבק היה בתיקון מס' 39 לחוק הבנקאות שהוביל ח"כ ארז מלול (ש"ס) במאי 2025, אשר חייב את הבנקים לפנות אקטיבית למי שמחזיק מעל 15,000 שקלים בעו"ש במשך רבעון ולהציע חלופות השקעה. חוק זה סגר את ברז העושק מכאן ולהבא, ולכן תקופת התביעה נעצרה במועד זה.
אף שהתובעים אינם חרדים, בתביעה ייצוגית השיוך הוא אוטומטי. מאות אלפי לקוחות חרדים נכללים אוטומטית בקבוצה, הכוללת את מי שהחזיק בעו"ש יתרת זכות של מעל 3,000 שקלים ליום עסקים אחד, או מעל 1,000 שקלים לשלושה ימי עסקים, בין אפריל 2022 למאי 2025.
אם התביעה תסתיים בניצחון או בפשרה, הפיצוי ייגזר מהסכום והזמן שהכסף שכב בעו"ש. הכסף יועבר אוטומטית לחשבונות הלקוחות ללא צורך בהרשמה. יצויין כי הבנקים צפויים לערער לעליון, והליכים אלו נמשכים מספר שנים.
0 תגובות