184 משפחות חרדיות שזכו בהגרלה לרכישת דירות במחיר מופחת בפרויקט "כתר הרמה" ברמת בית שמש ד' פנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה נגד משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל. כך דיווח הכתב דותן לוי מ'כלכליסט'. העתירה הוגשה באמצעות עורך הדין עמנואל יוזוק ממשרד יוזוק-מלכין ושות', בעקבות הודעת המדינה על ביטול זכייתן של המשפחות.
הפרויקט החל במכרז פומבי שפרסמו משרד הבינוי והשיכון ורמ"י באוגוסט 2018 במתכונת "תכנן ובנה", לתכנון ובנייה של 836 יחידות דיור ברמת בית שמש ד'. הפרויקט כולל 60 אחוזים מהדירות במחיר מופחת, לצד כ-200 יחידות לדיור מיוחד, שטחי מסחר, מוסדות ציבור, בית ספר, גני ילדים, בית כנסת ושטחי שירות.
ביולי 2022 נפתחה ההגרלה לפרויקט ובמסגרתה זכו 492 משפחות, מתוכן 184 המשפחות העותרות. לכל זוכה הוקצה מספר סידורי הקובע את מקומו בסדר בחירת הדירה. ממועד הזכייה ועד פברואר 2024 קיבלו הזוכים עדכונים מהיזם, שהאחרונים שבהם נגעו להיערכות לימי בחירת הדירה.
ברקע התגבש משבר עמוק בין המדינה ליזם. היזם היה בפיגורים כבדים, ובין 2022 ל-2025 קוימו לו שימועים ודיוני ועדת מכרזים עליונה, מבלי שהזוכים קיבלו על כך כל עדכון. ברקע הסכסוך עמדו טענות המדינה כי היזם חרג מאבני הדרך במכרז, התקדם בקצב שאינו תואם את ההתחייבויות, דחה מתווים להסדרת המשך הביצוע וביקש שינוי מהותי בתנאים הכלכליים.
דרש 14.5 מיליון – קיבל 745 אלף
מנגד, חברת שפיר טענה כי הפרויקט נפגע משינויי תכנון, עיכובים בהיתרים, התייקרות עלויות, מלחמה ומחסור בכוח אדם. החברה תובעת את המדינה בכ-800 מיליון שקלים בטענה להתנהלות שגרמה לפרויקט להפוך לבלתי כלכלי.
בדצמבר 2025 קיבלה הנהלת רמ"י החלטה לפיה היזם הפר את התחייבויותיו ונתנה הסכמה עקרונית לביטול הסכם הפיתוח עמו, בכפוף לשימוע. באותה החלטה נחשף כי חמישה מתחמים בפרויקט מצויים בשלבי גמר, ובהם 20 בנייני מגורים בהיקף כולל של 408 יחידות דיור. הזוכים למדו על קיומה של החלטה זו רק משמועות.
במאי התקבלה ההחלטה לבטל את חוזה הפיתוח ואת חוזה הבנייה, והמדינה פעלה לחילוט ערבויות שהעמידה שפיר-נתיב: ערבות ביצוע של 40 מיליון שקלים וערבות קיום של 3 מיליון שקלים, שתיהן צמודות למדד תשומות הבנייה ממאי 2019.
מחיר הזכייה בפרויקט עמד על כ-10,000 שקלים למטר רבוע לפני מע"מ, סביב 11,800 שקלים למטר רבוע כולל מע"מ. כיום מחירי השוק בבית שמש עומדים על מעל 20,000 שקלים למטר רבוע. הפער מגיע לכ-10,000 שקלים למטר רבוע, ובדירה של 100 מטרים רבועים מדובר בכמיליון שקלים.
הסכסוך פגע עוד קודם לכן גם ברוכשי השוק החופשי בפרויקט. ב-2025 התבקשו 52 רוכשים לחתום על הסכמי ביטול או לעבור לדירות אחרות תוך תשלום הפרשים, לאחר שהדירות שרכשו התייקרו בחצי מיליון עד מיליון שקלים.
בעקבות פנייה להבהרה מטעם עורך הדין עמנואל יוזוק, החלו ב-10 ביוני 2026 חילופי תכתובות עם משרד השיכון. ב-17 ביוני 2026 הודיע המשרד לכלל זוכי ההגרלה כי ההסכם עם היזם בוטל וכי מתנהל מולו הליך משפטי. ב-19 ביוני 2026 נשלחו לחלק מהעותרים הודעות פרטניות על ביטול הזכייה.
ב-9 ביולי השיבה הלשכה המשפטית של משרד השיכון לעותרים כי אין למשרד התחייבות ללוחות זמנים שיקבעו את גורל הפרויקט ואת גורלם, וכן המשרד לא התחייב לגבי שמירת הזכייה. נכתב כי המדינה ממשיכה לבחון את הפרויקט ואת החלופות לקידומו ללא כל מועד.
משרד השיכון הציב בפני הזוכים שתי אפשרויות: להישאר ברשימת הזוכים המקורית ולהמתין לסיום ההליך המשפטי, או להירשם להגרלות נוספות של "דירה בהנחה", תוך הסרה מרשימת הזוכים ב"כתר הרמה" במקרה של זכייה אחרת.
אלא שהחלופה השנייה חסומה בפני חלק מהמשפחות: מי שמוגדר כחייב גיוס שטרם הסדיר את מעמדו, או בת זוגו, נחסם מנהלית מהרשמה להגרלות חדשות. עבור משפחות אלו, מסלול היציאה שמוצע על ידי המדינה סגור, והן נותרות כבולות אך ורק לזכייה המקורית, להליך המשפטי ולחוסר הוודאות לגבי הגוף שישלים את הפרויקט, לוחות הזמנים והמחיר הסופי.
העתירה מופנית נגד ביטול ההתקשרות בין המדינה ליזם, ובעיקר נגד מה שהעותרים מגדירים כמחדל מתמשך של המדינה לקבל החלטה אופרטיבית על המשך הפרויקט, ללא מתווה, ללא מחיר מוגן וללא לוח זמנים. העותרים דורשים ממשרד השיכון ורמ"י לקבל בתוך 30 ימים החלטה על המשך הפרויקט ולקבוע את מעמדם כזוכים.
העתירה מהווה מקרה מבחן למעמדם המשפטי של זוכי הגרלות בתוכניות המסובסדות כגון "מחיר למשתכן" ו"דירה בהנחה", אשר טרם הגיעו למעמד של בחירת הדירה, ומעלה שאלות בנוגע לאחריות המדינה כלפי הזוכים הללו והאם נכון להטיל עליהם את מלוא הסיכון כאשר הם ממתינים לדירה שנים ארוכות.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "העתירה התקבלה במשרדנו לפני כשבוע, אנו לומדים אותה ונגיב בבית המשפט כמקובל בנושאים מסוג זה".
0 תגובות