דוח ביקורת חריג שפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף תמונת מצב מדאיגה בנוגע לעתיד משק האנרגיה הישראלי. על פי הממצאים, היעדר שינוי יסודי במדיניות הנוכחית עלול להוביל את המדינה – בתוך כ-22 שנים בלבד – למצב שבו תאלץ לייבא גז טבעי כדי לספק את צרכיה הפנימיים, וזאת למרות תגליות הענק שנחשפו לחופי ישראל בעשור האחרון.
הדוח מתמקד בכשל מדיניות משמעותי: למרות הגידול הניכר בהיקף הגז שהתגלה במאגרים, רשויות המדינה לא פעלו להגדלה מקבילה של העתודות המיועדות לשוק המקומי. נכון לשנת 2024, כמחצית מכמות הגז שהופקה בישראל נותבה לייצוא למדינות באזור – בעיקר ירדן ומצרים – בעוד שתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח להבטחת הביטחון האנרגטי הלאומי טרם גובשה.
ביקורת חריפה על משרד האנרגיה
הביקורת מופנית בעיקרה כלפי משרד האנרגיה, על רקע היעדר תוכנית אב מסודרת למשק האנרגיה ומחסור בתשתיות לאחסון גז טבעי. כמו כן, הדוח מותח ביקורת על העובדה שוועדת דיין, שהוקמה במטרה לבחון ולעדכן את מדיניות הגז של ישראל, טרם השלימה את משימתה על אף שהיא פועלת כבר קרוב לשנתיים.
המבקר קורא לממשלה לפעול ללא שיהוי לגיבוש מדיניות שתבטיח את אספקת האנרגיה המקומית לטווח הארוך. "המדינה חייבת להפיק לקחים ולהבטיח שהמשאבים הטבעיים שלנו ישמשו בראש ובראשונה את הביטחון האנרגטי של אזרחי ישראל", נכתב בדוח.
משבר גז הבישול: תלות של 80% ביבוא
פרק נוסף בדוח עוסק במשק גז הבישול הביתי (גפ"ם). לקראת השבתת בתי הזיקוק במפרץ חיפה המתוכננת לשנת 2030, ישראל צפויה להפוך לתלויה באופן דרמטי במקורות חוץ, כאשר היקף יבוא הגז הביתי עשוי לזנק ליותר מ-80% מהצריכה המקומית.
המבקר מתריע כי המדינה אינה ערוכה למצב זה: כיום קיים רק מקשר ימי בודד ליבוא גפ"ם, ומלאי החירום הקיים לחודשי החורף מספיק לשלושה ימי צריכה בלבד. מצב זה, כך מזהיר הדוח, עלול להוביל למחסור חמור במקרה של תקלות בשרשרת האספקה.
במקביל, הדוח חושף ליקויים במבנה השוק ובאכיפה: ארבע חברות גדולות עדיין מחזיקות בריכוזיות גבוהה ושולטות ברוב ענף גז הבישול, דבר המייצר פערי מחירים משמעותיים בין אזורים שונים בארץ. כמו כן, נמצא כי האכיפה נגד גורמים פיראטיים ובלתי חוקיים בענף, כולל הברחות של מכלי גז מיהודה ושומרון, חלקית בלבד.
פרויקט אורות רבין: עיכוב של 3 שנים ונזק של 4.6 מיליארד שקל
הדוח נוגע גם בפרויקט הקמת יחידות הייצור החדשות בתחנת הכוח "אורות רבין" שבחדרה. לפי הממצאים, הקמת היחידות התעכבה בכשלוש שנים מעבר ללוח הזמנים המקורי, עיכוב אשר הסב למשק נזק מצטבר שנאמד בלפחות 4.6 מיליארד שקלים.
תקציב הפרויקט תפח לכארבעה מיליארד שקלים, לצד גידול של מאות מיליוני שקלים בעלויות המימון. המבקר קורא למשרד האנרגיה, לרשות החשמל ולחברת החשמל להפיק את הלקחים הנדרשים ולחזק את מנגנוני הפיקוח כדי למנוע הישנות של כשלים דומים בפרויקטים לאומיים בעתיד.
משרד האנרגיה: "המלצות שמרניות שיובילו לקיפאון"
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסרה תגובה חריפה לממצאי הדוח. "המשרד רואה בביקורת המדינה כלי חיוני לשיפור הניהול של משאבי הטבע של ישראל, אך סבור כי חלק מהעמדות שאימץ צוות הביקורת עלולות להוביל את משק הגז הטבעי לקיפאון", נמסר מהמשרד.
על פי המשרד, חלק מההמלצות עומדות בסתירה להחלטות ממשלה קיימות, מציעות מנגנון בירוקרטי סבוך שעלול לעכב החלטות קריטיות בנושאי ייצוא, ומערערות את היציבות הרגולטורית באמצעות ניסיון לשנות בדיעבד את כללי הייצוא שנקבעו והוסדרו כבר לפני שנים עבור המאגרים הקיימים.
"הגישה המחמירה והשמרנית המוצגת בדוח עלולה לפגוע בוודאות הרגולטורית, להרתיע משקיעים בינלאומיים ולבלום השקעות עתידיות בחיפוש, פיתוח וחיבור של מאגרי גז חדשים – דבר שיפגע בסופו של דבר בביטחון האנרגטי של המדינה בטווח הארוך", הבהיר המשרד.
הסברים למדיניות הייצוא
משרד האנרגיה מנהל את המשק באחריות ובמקצועיות, תוך עדכון שוטף של תחזיות הביקוש וההפקה ומנגנוני ניהול סיכונים, כך נמסר מהמשרד. התחזיות שעל בסיסן פועל המשרד לוקחות בחשבון את מלוא צורכי משק החשמל, תוך איזון מול היתרונות המדיניים והאסטרטגיים של הייצוא.
"נזכיר כי הסכמי הייצוא שאושרו היוו גורם מפתח שאפשר את הרחבת כושר ההפקה במאגרי 'תמר' ו'לויתן' וחיזק את הביטחון האנרגטי המקומי", הדגיש המשרד.
ביחס לוועדת דיין, המשרד הבהיר כי המנדט שלה הורחב ביוזמתו גם לתחומי התחרות והביטחון האנרגטי. התמשכות עבודת הוועדה נובעת ממורכבות הנושאים ומהעובדה שהצוותים המקצועיים נדרשים לנהל את משק האנרגיה בשגרת חירום וברקע מלחמה ממושכת, במטרה להגיש דוח יסודי ומעמיק.
0 תגובות