בבלי
מחקר מרתק לרגל ט"ו בשבט

"החמצה סביבתית ותרבותית" | רק 3% מהצמחים בגינות בישראל ממינים מקומיים

מחקר חדש של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט חושף תמונה עגומה על מצבה של הצומח המקומי בגינות הפרטיות בארץ: מרבית הצמחייה שאנו מטפחים מגיעה ממזרח אסיה, אמריקה ואפריקה | החוקרים מדגישים כי מדובר בהחמצה סביבתית ותרבותית - וקוראים לעודד גינון ישראלי המבוסס על צמחי בר (סביבה)

הגינה הקהילתית במוזיאון הטבע בירושלים (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בעוד ישראל מתכוננת לחג האילנות, ט״ו בשבט, מחקר חדש של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט חושף כי רק שלושה אחוזים בלבד מהצמחים בגינות הפרטיות בארץ הם מינים מקומיים. זאת, למרות שבשטחי הארץ גדלים באופן טבעי כ־2,000 מינים של צמחי בר.

המחקר, שנערך בהובלת ד"ר יותם ציפר־ברגר, ראש החוג לטבע וביולוגיה, בחן 200 חצרות פרטיות ברחבי הארץ וזיהה בהן 140 מיני צמחים שונים. מהממצאים עולה כי שלושת הצמחים הנפוצים ביותר בגינות בישראל כלל אינם מקומיים: טקומית הכף (דק פרי הכף), פיקוס בנימינה ופיטוספורום יפני - שיח המזוהה עם הגינות הוותיקות שבהן גדלו רבים מאזרחי המדינה. הצמח המקומי הראשון שמופיע ברשימה נמצא רק במקום השישי - הרדוף הנחלים, הידוע בפריחתו הגדולה והצבעונית.

הרדוף הנחלים (צילום: Prenn )

עוד עולה מהממצאים כי מרבית הצמחים בגינות הפרטיות מגיעים מחוץ לישראל: 30% ממזרח אסיה, 25% מאמריקה הטרופית ו־15% מדרום אפריקה. "אין פסול בגינה אקזוטית", מדגיש ד"ר ציפר־ברגר, "אך מדובר בהחמצה של הזדמנות סביבתית ותרבותית. צמחים זרים פופולריים משום שהם גדלים מהר, פורחים בעוצמה ומצריכים תחזוקה מועטה, אך הם אינם מותאמים לאקלים המקומי ולעיתים אף מזיקים לו".

לדברי החוקרים, שוק המשתלות מושפע מטרנדים בינלאומיים, והציבור הישראלי נוטה לשחזר בגינתו את האסתטיקה שמוצגת במגזינים מחו"ל - במיוחד באזורים המעדיפים מראה טרופי. מנגד, צמחי ארץ ישראל חסכוניים הרבה יותר במים, עמידים לחום ולמזיקים, ותורמים לשמירה על המערכת האקולוגית המקומית. "חינוך והיכרות עם הצומח המקומי ומעמדו בהיסטוריה ובתרבות יכולים לעודד גינון ישראלי ייחודי ויפה לא פחות", מוסיף ד"ר ציפר־ברגר. "מי שמבקר בחלקות הצומח המקומי בגנים הבוטניים בתל אביב ובירושלים רואה עד כמה עשירה ומרהיבה יכולה להיות גינה כזו".

הגן הבוטני ירושלים (צילום: יחצ הגן הבוטני ירושלים)

החוקרים מציינים כי מעבר לשיקול האסתטי, גינה המבוססת על צמחים אקזוטיים עלולה להביא עמה גם עלויות סביבתיות וכלכליות: צריכת מים גבוהה, תחזוקה תכופה ולעיתים אף סכנת התפשטות של מינים פולשים הפוגעים בטבע המקומי.

מה אם כן ההמלצות לשתילה ישראלית?

המומחים ממליצים לבעלי גינות לבחור בצמחים מקומיים בהתאם לאזור האקלים, לשמור על מרווחי שתילה, ולשלב עצי פרי כמו שקד וגפן, עצי צל דוגמת אלון, לבנה רפואי ואדר סורי, שיחים ריחניים כגון רותם ומורן, וצמחי בצל ופקעת לעונת החורף והאביב. עוד מציינים החוקרים להימנע משתילת עצים גדולי ממדים בגינות קטנות - כמו אורן או דולב - משום שהם מצריכים תחזוקה רבה ושטח נרחב.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד באיכות הסביבה: