ברחובות הרובע הלטיני של פריז, בין בתי הקפה האופנתיים למסעדות הוותיקות, מהלך לו מדי יום מוכר עיתונים עם חיוך רחב, חוש הומור בלתי נדלה וצרור עיתונים מתחת לזרוע. שמו עלי אכבר, בן 73, יליד העיר רוולפינדי שבפקיסטן, והוא עושה את דרכו בין השולחנות מאז שנת 1973.
חמישים ואחת שנים חלפו, והעיתונות המודפסת כמעט ונעלמה מהנוף. אך אכבר, דמות אהובה ומוכרת בשכונה, ממשיך למכור עיתונים כאילו הזמן עצר מלכת.
כעת, המדינה שהוא אימץ לחיקו מחזירה לו אהבה. בחודש ספטמבר הקרוב יעניק לו נשיא צרפת עמנואל מקרון את אות מסדר ההצטיינות הלאומי, אחד העיטורים היוקרתיים במדינה, הניתן על שירות יוצא דופן לצרפת.
אכבר התחיל את דרכו בעמידה בפינות רחוב סמוכות לאוניברסיטת סורבון, שם מכר לסטודנטים עותקים של השבועון הסאטירי שארלי הבדו. באותם ימים, מכירת עיתונים מהיד כבר הייתה מקצוע נעלם, כשהטלוויזיה דחקה בהדרגה את מקומו של הדפוס. עם השנים, המעבר לדיגיטל רק העמיק את המגמה, אך אכבר נותר נאמן למקצוע.
"אני פשוט אוהב את התחושה של נייר" הוא אומר. "אני לא אוהב טכנולוגיה וכל הדברים האלה. אבל אני כן אוהב לקרוא. כל דבר. ספרים אמיתיים. אבל אף פעם לא על מסכים."
הוא יודע שהמקצוע כמעט ואיננו עוד, אך ממשיך בהתמדה ובאהבה. "אני מוכר בערך עשרים עותקים של לה מונד במשך שמונה שעות. היום הכול דיגיטלי. אנשים פשוט לא קונים עיתונים."
למרות הקושי, הוא אינו שוקל לפרוש. "יש לי דרך מסוימת למכור עיתונים" הוא מסביר. "אני מנסה להצחיק. שאנשים יצחקו. אני מנסה להיות חיובי וליצור אווירה. אני מנסה להיכנס ללב של אנשים, לא לכיס שלהם."
הנוכחות שלו איננה רק נוסטלגיה, אלא מרכיב חי בתרבות המקומית. בשכונה שבה חנויות הספרים נעלמות ובמקומן נפתחים בוטיקים של מותגים ומסעדות יוקרה, אכבר נחשב לאחד מסמלי האותנטיות האחרונים. כך מתארת אותו אחת הלקוחות הקבועות, מארי-לור קרייר בשיחה עם 'רויטרס': "עלי הוא מוסד. אני קונה ממנו את לה מונד כל יום. האמת, זה כבר יותר מלרכוש עיתון. אנחנו שותים איתו קפה, לפעמים גם אוכלים איתו צהריים."
כאמור, בחודש הבא יקבל מוכר העיתונים המיתולוגי אות הוקרה מנשיא המדינה, על הקריירה המעניינת והייחודית בה בחר.
0 תגובות