בחודש אוגוסט האחרון, חמישה חודשים בלבד לאחר שמונה למנכ"ל אינטל, נאלץ ליפ-בו טאן להתמודד עם דרישה פומבית מצד נשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, להתפטר מתפקידו – בשל קשרים קודמים עם הצבא הסיני. הדרישה עוררה סערה והובילה לפגישה דחופה בבית הלבן, בה ניסה טאן להבהיר כי אינו מהווה איום ביטחוני, והדגיש את חשיבותה האסטרטגית של אינטל לכלכלה ולביטחון הלאומי של ארה"ב. כך דווח היום (שני) ב'כלכליסט'.
טראמפ התרשם מהמפגש, וירד מדרישת ההדחה. עם זאת, במקום זאת הוצעה עסקה חדשה: המרת מענק של 9 מיליארד דולר שהובטח לאינטל במסגרת חוק השבבים, לנתח של 10% ממניות החברה – מהלך שהפך את ממשלת ארה"ב לבעלת המניות הגדולה ביותר באינטל.
האירועים הללו התרחשו על רקע משבר ממושך בחברה, שבעבר נחשבה לסמל לעליונות טכנולוגית אמריקאית. הדרישה להדחת טאן, שהתבססה על דיווח בתקשורת, שיקפה את חוסר הוודאות שמלווה חברות גדולות בעידן הפוליטי הנוכחי.
בתום שבועיים סוערים, מעמדו של טאן התייצב, ובמקביל הודיעה קבוצת סופטבנק היפנית על השקעה של 2 מיליארד דולר באינטל. טראמפ עצמו אמר: "הוא בא, דיברתי איתו, חיבבתי אותו... אמרתי לו – אמריקה צריכה לקבל 10% מאינטל. והוא אמר – אני מוכן לשקול את זה."
למרות ההסכמות, אנליסטים מזהירים כי המרת מענקים למניות עלולה להוביל לדילול הבעלות ולהחלשת מצבה הפיננסי של החברה. טראמפ, שכעת קשור לגורל אינטל, עשוי להידרש לצעדים נוספים כדי למנוע את כישלונה.
בתקופת כהונתו הראשונה, קידם טראמפ השקעות של אינטל באריזונה, והוביל את חוק השבבים שנועד לעודד ייצור מקומי. עם כניסת הממשל הדמוקרטי, המנכ"ל הקודם, פט גלסינגר, ניהל קמפיין לגיוס מענקים, אך הביצוע התעכב. טאן, שכיהן כדירקטור, התפטר במחאה על מדיניותו של גלסינגר – שהודח גם הוא בעקבות לחץ פנימי.
כעת, עם שובו של טראמפ לבית הלבן, גוברת אי-הוודאות סביב עתיד החברה. שר המסחר, הווארד לוטניק, מוביל בדיקה מחודשת של הסיוע הפדרלי, ובוחן שיתופי פעולה עם חברות מתחרות. "אינטל זקוקה לעזרה, וארה"ב זקוקה לאינטל", אמר ג'ימי גודריץ', יועץ בכיר בארגון RAND. "נקווה שיצא מזה משהו טוב."
0 תגובות