לפני ארבעים שנה, בשעת לילה מאוחרת, בעומק של קרוב לארבעה קילומטרים מתחת לפני הים, נחשפה לעולם אחת מהתגליות ההיסטוריות הגדולות ביותר - שרידי ספינת הטיטאניק, ששקעה ב-1912 בצפון האוקיינוס האטלנטי וגבתה מעל ל-1,500 קורבנות. הגילוי הקים תקווה חדשה לסקרנים ברחבי העולם, אבל רק לאחרונה נחשף הסיפור המלא: המשלחת לא נשלחה בראשיתה ללכוד את הספינה האבודה, אלא לאתר שתי צוללות גרעיניות של הצי האמריקאי, שנעלמו במעמקי האוקיינוס ושימשו כפרויקט סודי של ממשלת ארה"ב בשיא המלחמה הקרה.
ד"ר רוברט באלארד, האוקיינוגרף הבכיר, הוביל צוות שחיפש את מטמוני הצוללות לאורך נתיבי טיטאניק, ומתוך אילוץ של מגבלה בזמן - 12 ימים לנסות את מזלו בחיפוש אחר הספינה המיתולוגית. לצורך המשימה פותחה מערכת צילום רובוטית - ARGO - שיכלה לשדר בווידאו בזמן אמת ולעבוד במעמקים קיצוניים, הישג טכנולוגי חסר תקדים לתקופה.
נקודת המפנה הגיעה דווקא מתחבולה: באלארד ושותפיו עקבו אחרי נתיב פסולת שנפלט מהטיטאניק אל הקרקעית במקום לנסות לאתר את גוף הספינה כמקשה אחת. בתוך שעות מצאו את אחד הדודים הענקיים אשר העיד - הטיטאניק אותרה. בהמשך, צוות החוקרים חזר לאתר וגילה באמצעות סריקות מדויקות תובנות חדשות: כיצד בדיוק התפרקה הספינה, ומהו מצבה לאחר למעלה עשרות שנים במעמקי הים.
ארבעה עשורים אחרי התגלית, יוצאת לראשונה תערוכה בינלאומית חדשה - "לגלות את הטיטאניק: המשימה הסודית", החושפת בפני הציבור את פרטי המשימה המדוברת, ומהפכת המדע והחינוך שהובילה אליה. לצד הזיכרון ההיסטורי, התגליות החדשות ממשיכות לרתק חוקרים ומבקרים ולספק הצצה לעולם הלא נודע שמתחת לפני המים.
המשימה ששינתה את מפת המחקר התת-ימי מוכיחה: לפעמים מה שמסתתר מתחת לשכבות ההיסטוריה – עמוק יותר ממה שניתן לדמיין.
0 תגובות