המלחמה בין ארצות הברית, ישראל ואיראן - שהחלה לאחר תקיפות אוויריות מתואמות בסוף פברואר - ממשיכה לטלטל את שוקי הסחורות הגלובליים, אך יוצרת גם מרוויחים בלתי צפויים. אחת הנהנות המרכזיות היא תעשיית שמן הדקלים בדרום־מזרח אסיה, שרושמת זינוק חד ביצוא על רקע שיבושים באספקת הנפט העולמית.
סגירת מצרי הורמוז, דרכם עוברים כ־20% מאספקת הנפט העולמית, הובילה לזעזוע בשוק האנרגיה ולמרוץ של מדינות להצטייד במלאי מזון ודלק. כתוצאה מכך, הביקוש לשמן דקלים - המשמש הן למזון והן כדלק ביולוגי - עלה בחדות.
במלזיה נרשם זינוק של 40.7% ביצוא בחודש מרץ, שהגיע ל־1.55 מיליון טון - הכמות הגבוהה ביותר זה חמישה חודשים, לפי נתוני מועצת שמן הדקלים המלזית. במקביל, המלאים צנחו ב־16.1% לרמה של 2.27 מיליון טון - שפל של שבעה חודשים. גם אינדונזיה, היצרנית הגדולה בעולם, רשמה עלייה חדה: יצוא שמן דקלים ונגזרותיו הגיע ל־4.69 מיליארד דולר בינואר–פברואר, עלייה של 26.4% לעומת השנה שעברה, עם גידול של יותר מ־36% בהיקף.
עם זאת, מומחים מזהירים כי הגאות הזו אינה בהכרח בת־קיימא. העלייה במחירים כבר מתחילה לפגוע בביקוש במדינות רגישות למחיר כמו הודו ופקיסטן. הודו, אחת היבואניות הגדולות בעולם, כבר הפחיתה את יבוא שמן הדקלים בכ־19% בחודש מרץ.
במקביל, ממשלת מלזיה העלתה את מס היצוא ל־9.5% באפריל, ואילו באינדונזיה גוברים החששות כי הביקוש המקומי - במיוחד לצרכים אנרגטיים - עלול לבוא על חשבון היצוא. למרות ביטול יעד המעבר לביודיזל B50, המדינה עדיין נדרשת לאזן בין צריכה פנימית לשוקי חוץ.
השלכות המשבר מורגשות במיוחד במדינות מתפתחות התלויות ביבוא. בפקיסטן, למשל, זינק חשבון יבוא המזון בכ־15.2% והגיע ל־7.09 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של שנת הכספים 2026. שמן הדקלים נותר מרכיב מרכזי, עם עלייה של 17.5% בערך היבוא.
פתיחה זמנית של מצרי הורמוז באמצע אפריל סיפקה הקלה קצרה לשווקים, אך סגירה מחודשת יום לאחר מכן החזירה את אי־הוודאות. בשלב זה, נראה כי התנודתיות בשוקי האנרגיה והמזון תימשך - יחד עם הלחץ הגובר על מדינות התלויות באספקה חיצונית.
0 תגובות