המצור הימי האמריקני על נמלי איראן, שנכנס לתוקף השבוע, מהווה מהלך כלכלי חסר תקדים שעלול להביא את המשטר בטהראן לקריסה כלכלית. על פי ניתוח מקיף של CNN, איראן מייצאת מדי יום סחורות ומשאבים בשווי של כ-280 מיליון דולר דרך המפרץ הפרסי ומצרי הורמוז, בעוד היבוא למדינה דרך נתיבים אלו עומד על כ-160 מיליון דולר ביום. המשמעות: הפסקת תנועה מסחרית בהיקף של כמעט חצי מיליארד דולר ביום.
כידוע, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז ביום שני על תחילת מצור ימי מלא על מצר הורמוז, תוך איום להשמיד ספינות תקיפה איראניות שיתקרבו לכוחות המצור. המהלך מגיע על רקע העימות המתמשך בין ארה"ב וישראל לבין איראן, ומהווה צעד דרמטי שעלול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון.
שבועיים עד הקריסה
הפסקת הפעילות המסחרית תאלץ את הממשל בטהראן למצוא פתרונות חלופיים לאחסון הנפט הגולמי הממשיך לזרום מהקידוחים. "איראן תצטרך לאחסן את הנפט שהיא מפיקה במתקני אחסון ימיים או על מכליות", צוין בדיווח של CNN, תוך הערכה כי המדינה תמצה את יכולת האחסון הזמינה שלה בתוך כשבועיים בלבד.
במצב כזה, איראן תיאלץ להפחית משמעותית את קצב הפקת הנפט הגולמי מהאדמה - ואולי אף לסגור את הבארות. השבתה או צמצום של פעילות הקידוחים אינה צעד טכני בלבד, והיא עלולה לגרום ל"נזק קבוע וארוך טווח ליכולת שלה להפיק נפט", אומרים המומחים. זאת מאחר שסגירת בארות נפט היא תהליך מורכב, וחידוש הפעילות לאחר מכן דורש זמן רב והשקעות עצומות.
המציאות בשטח: מכליות עוברות למרות המצור
עם זאת, נתוני מעקב ספנות בינלאומיים מעלים תמונה מורכבת יותר. על פי דיווחים, מכלית איראנית תחת סנקציות אמריקניות הצליחה לחצות את מצר הורמוז בעיצומה של המתיחות הביטחונית. המכלית "ריץ' סטארי", הנמצאת ברשימת הסנקציות האמריקניות בשל קשריה עם המשטר בטהראן, עברה במצר תוך שהיא נושאת כ-250,000 חביות מתנול.
המכלית מופעלת על ידי צוות סיני ונמצאת בבעלות חברת "שאנגחאי שואנרון שיפינג" - חברה שגם עליה הוטלו סנקציות אמריקניות. העובדה שהספינה הצליחה לחצות את המצר מעידה על האתגר שעומד בפני המצור האמריקני: כיצד לאכוף את החסימה מול ספינות שמפליגות תחת דגלים זרים ובבעלות חברות שאינן איראניות באופן רשמי.
270 מיליארד דולר - תג המחיר האיראני
בעוד המשלחות האמריקנית והאיראנית מתכוננות לשיחות גורליות בפקיסטן, טהראן מציבה תג מחיר חסר תקדים: 270 מיליארד דולר כפיצוי על הנזקים שנגרמו, לטענתה, בסדרת התקיפות האחרונה של ארצות הברית וישראל. הדרישה, שפורסמה על ידי הדוברת הממשלתית פאטמה מוהג'ראני, מהווה אתגר משמעותי למו"מ המתוכנן.
הדוברת הממשלתית האיראנית הבהירה כי סכום ה-270 מיליארד דולר אינו סופי. "זו הערכה גסה וראשונית בלבד, המבוססת על בחינה מוקדמת של ההרס הנרחב ברחבי המדינה", מסרה מוהג'ראני. על פי דבריה, הרשויות באיראן פועלות לפי תוכנית הערכה רב-שלבית שתבחן את מלוא היקף הנזקים - מבני ציבור, עסקים ואתרי תעשייה שנפגעו.
השפעות גלובליות: הבנקים המרכזיים מתכוננים
המצור על איראן והעלייה החדה במחירי הנפט מאלצים את הבנקים המרכזיים בעולם להתמודד עם מציאות חדשה. בתוך ימים ספורים נרשמה עצירה סינכרונית בהחלטות מוניטריות ברחבי העולם: בדרום קוריאה שמר הבנק המרכזי על ריבית של 2.5%, כשנגיד הבנק רי צ'אנג-יונג הזהיר כי האינפלציה השנה "עלולה לעלות בהרבה על התחזיות".
גם הבנק המרכזי של הודו הותיר את הריבית על 5.25% בהחלטה פה אחד, כשהוא מציין את עליית מחיר הנפט וחוסר הוודאות הגיאופוליטי במזרח התיכון כסיכון העיקרי. בקניה הופסק מחזור הורדות הריבית שנמשך עשרה חודשים ברציפות, והבנק המרכזי שם שמר על ריבית של 8.75%. על פי דיווח בבלומברג, "הלם הנפט שנגרם מהמלחמה באיראן צפוי להוביל לסבב הדוק חדש של מדיניות מוניטרית הדוקה".
המשמעות עבור הצרכן הישראלי מורכבת: מחד גיסא, חיזוק השקל מול הדולר - שהגיע לרמות שלא נראו מאז תקופת הקורונה - מוזיל יבוא ומפחית עלויות מחיה. מאידך גיסא, עליית מחירי האנרגיה העולמיים עלולה להשפיע על מחירי הדלק והחשמל בארץ.
0 תגובות