סכסוך שכנים מר שהגיע לפתחה של המפקחת על רישום המקרקעין, כרמית קציר-ברין, הסתיים בתבוסה כואבת לתובעת – שהאשימה את שכניה ברטיבות ובנזקי מים, ונאלצה לשאת בהוצאות כבדות לאחר שהתברר כי מקור הבעיה נמצא בדירתה שלה.
הסיפור החל כאשר בעלת דירה בקומה הראשונה הגישה תביעה נגד שכניה המתגוררים שתי קומות מעליה, בקומה השלישית. בכתב התביעה טענה כי מי השקיה מאדניות הצמחייה שבדירתם זולגים באופן עקבי אל מרפסתה, וגורמים נזקים קשים הכוללים עכירות בשיש, לכלוך והצטברות עובש.
התובעת דרשה מבית המשפט לחייב את בני הזוג לבנות מערכת השקיה וניקוז חדשה לחלוטין שתמנע את חדירת המים הנטענת. הסכום שנדרש: 380 אלף שקל.
המומחה חשף את האמת
מנגד, בני הזוג דחו את הטענות בתוקף. הם טענו כי מדובר בתביעת סרק הנובעת מסכסוך קודם בין הצדדים, והדגישו כי בדירה הממוקמת ביניהם לא התגלתה כל רטיבות. עוד הצביעו השכנים על כך שבבניין קיימים מקורות השקיה נוספים, ואף הפנו למערכת ההקפה ומכונת הכביסה המצויות בדירתה של התובעת עצמה.
בהסכמת הצדדים, מינתה המפקחת מומחה מקצועי שביצע בדיקה מקיפה ויסודית בשתי הדירות ובמרפסות. בחוות הדעת שהוגשה נכתב במפורש כי אמנם אותרו במקום סימני אבנית המעידים על מים עודפים, אך באופן חד-משמעי אין מדובר במים שמקורם בקומה העליונה.
המומחה קבע בנחרצות כי מדובר ב"נזק עצמי ולא נזק של מים עודפים הנוזלים מקומה עליונה". יתרה מכך, בסריקה תרמית מתקדמת שבוצעה במרפסת לא נמצאה שום רטיבות פעילה ולא אותר כל נזק לטיח.
המפקחת קציר-ברין אימצה במלואן את מסקנותיו החד-משמעיות של המומחה, וקבעה כי התובעת נכשלה לחלוטין בהוכחת טענותיה ובהצגת תשתית ראייתית כלשהי המקשרת בין דירת השכנים לבין הטפטוף הנטען. משכך, כל דרישותיה לסעדים ולביצוע עבודות ניקוז נדחו על הסף.
בשל התביעה חסרת הבסיס, הטילה המפקחת הוצאות משמעותיות על התובעת: היא חויבה לשלם לשכניה שכר טרחת עורך דין בסך כ-15,000 שקל, לצד 1,500 שקל נוספים בגין השתתפות בשכר המומחה – סך הכל כ-16,500 שקל.
פסק הדין מצטרף לשורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה, ומדגיש את חשיבות הבדיקה המקצועית לפני הגשת תביעות. במקרה זה, התובעת שהאמינה כי השכנים אחראים לנזק, גילתה בדרך הקשה שהבעיה הייתה בדירתה שלה – ונאלצה לשלם מחיר כבד על התביעה המוטעית.
0 תגובות