בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה השבוע בקשה לביטול צו קיום צוואה, שהוגשה על ידי שלוש אחיות כנגד אחיהן. השופטת מיכל דבירי רוזנבלט קבעה כי הבקשה הוגשה באיחור חמור של שלוש שנים מאז מתן צו קיום הצוואה בשנת תשפ"ב, וכי מדובר בהליך שנעשה שלא בתום לב. האחיות חויבו לשלם לאחיהן הוצאות משפט בסך 35,000 שקלים.
בפסק הדין נקבע כי השיהוי הממושך פוגע קשות בעקרון סופיות ההליכים המשפטיים, ומעיד על חוסר תום לב מצד המבקשות.
ההורים המנוחים ערכו צוואה הדדית, שבה חילקו את נכסיהם – שתי דירות וכספים – בין ילדיהם. על פי הצוואה, דירה אחת יועדה למגורי בני משפחה נזקקים ללא תשלום, בעוד הדירה השנייה והכספים חולקו בין שני הבנים ואחת האחיות. ההורים ציינו בצוואה במפורש כי שתי האחיות האחרות קיבלו את חלקן עוד בחייהם.
האחיות שלא נכללו בצוואה טענו כי חתימת האב זויפה וכי האם לא הייתה כשירה לערוך צוואה. בית המשפט דחה את הטענות לאחר שבחן את הראיות.
השופטת קבעה כי מדובר בצוואה נוטריונית תקפה שנערכה בליווי משפטי מקצועי. בית המשפט ציין כי האחיות לא זימנו את עורך הצוואה לעדות, דבר הפועל לרעתן באופן ברור. "הטענות לזיוף חסרות כל בסיס", נכתב בפסק הדין.
בית המשפט הדגיש כי המבקשות לא הציגו ראיות מהימנות לטענותיהן, ולא זימנו עדים שיכלו לתמוך בגרסתן. השופטת קבעה כי מדובר בניסיון לפתוח מחדש הליך שהסתיים, לאחר שהתוצאה לא הייתה לרוחן.
השיהוי של שלוש שנים מאז מתן צו קיום הצוואה היה אחד הגורמים המרכזיים לדחיית הבקשה. בית המשפט קבע כי האחיות ידעו על הצוואה זמן רב לפני הגשת הבקשה, אך בחרו להמתין ללא הסבר מניח את הדעת.
השופטת הבהירה: "עקרון סופיות הדיון הוא יסוד מוסד במשפט הישראלי. לא ניתן לאפשר לצדדים לפתוח מחדש הליכים שהסתיימו, רק משום שהם לא מרוצים מהתוצאה".
מעבר לדחיית הבקשה, חויבו שלוש האחיות לשלם לאחיהן הוצאות משפט בסך כולל של 35,000 שקלים. בית המשפט קבע כי ההוצאות משקפות את העלויות האמיתיות שנגרמו לאחים בהתגוננותם מפני הבקשה.
פסק הדין מצטרף למקרים נוספים של סכסוכי ירושה שהגיעו לבתי המשפט בתקופה האחרונה, ומדגיש את חשיבות הפעולה בזמן ובתום לב במחלוקות משפחתיות.
0 תגובות