בפסק דין יוצא דופן, ביטל השופט נאיל מהנא מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים חוב ארנונה בסכום של כמאה אלף שקלים שעיריית ירושלים ביקשה לגבות מאזרח שמעולם לא החזיק בנכס עליו מדובר. השופט מתח ביקורת חריפה על דרך התנהלות העירייה, אותה הגדיר כ"עצימת עיניים מכוונת ושימוש פסול לרעה בכוח הסטטוטורי".
העניין נסוב סביב נכס מסחרי ברחוב אל ואד בירושלים, שהוחזק בשכירות מוגנת החל משנת 1988. לאחר פטירת השוכר המקורי, המשיך בנו להחזיק בנכס ולהפעיל בו חנות לבדים, אך העירייה לא קיבלה הודעה על שינוי המחזיקים כנדרש. כאשר התברר הדבר לעירייה במאי 2019, היא בחרה שלא לפעול כנגד המחזיקים בפועל, אלא נקטה בדרך אחרת.
במקום לדרוש את התשלום מהמחזיקים האמיתיים באותה עת, פנתה העירייה לנתבע - אחד מעשרות יורשים שאין להם כל קשר מעשי לפעילות בנכס. כאשר הנתבע לא השיב מיד לפנייה, נקטה העירייה צעד קיצוני ורשמה אותו כמחזיק בדיעבד, החל משנת 1988 - למעלה משלושה עשורים אחורה.
טענות הצדדים והכרעת בית המשפט
העירייה טענה בפני בית המשפט כי היא רשאית לנהוג כך מכוח פקודת העיריות, בשל העדר הודעה על חילופי המחזיקים. הנתבע, לעומת זאת, טען כי מעולם לא דרך בנכס ולא עשה בו כל שימוש, והאשים את העירייה בהתרשלות חמורה, בשיהוי ניכר ובגבייה חסרת תום לב.
השופט מהנא קיבל את טענות הנתבע וקבע כי התנהלות העירייה נגועה בעצימת עיניים מכוונת ובשימוש פסול לרעה בסמכותה הסטטוטורית. בפסק הדין צוין כי העירייה התמהמהה שנים רבות וניסתה להעביר חובות ישנים לאדם שלא ידע על קיומם, רק בשל כך שלא הצליחה לגבות מהמחזיקים האמיתיים.
השופט הבהיר כי בנו של השוכר המוגן היה "הרוח החיה" מאחורי הפעלת החנות, והעירייה הייתה אמורה לפעול כנגדו ולא לנסות להטיל את החוב על יורש מרוחק שאין לו כל זיקה לנכס. "מדובר בניסיון גבייה דרקוני ובלתי הוגן", נכתב בפסק הדין.
התביעה נדחתה והעירייה חויבה בהוצאות
בעקבות הקביעות הללו, נדחתה התביעה לחלוטין, הודעת צד ג' בוטלה, והעירייה חויבה לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 שקלים. פסק הדין נחשב לתקדים חשוב בסוגיית גבייה רטרואקטיבית של ארנונה ממי שאינם מחזיקים בפועל בנכס.
גורמים משפטיים מעריכים כי פסק הדין עשוי להשפיע על מקרים דומים שבהם רשויות מקומיות מנסות לגבות חובות ישנים מיורשים או מבעלים רשומים שאין להם זיקה מעשית לנכס. ההלכה שנקבעה מדגישה את חובת הרשות לפעול בתום לב ולגבות חובות מהמחזיקים האמיתיים בזמן אמת, ולא לנסות להעביר אותם למי שאינו אחראי.
עיריית ירושלים טרם הגיבה לפסק הדין. יצוין כי זהו אחד ממקרים רבים שבהם בתי משפט מתחו ביקורת על ניסיונות גבייה בלתי הוגנים של רשויות מקומיות, תוך הדגשת הצורך באכיפה מידתית והוגנת של חובות ארנונה.
0 תגובות