עיתון "המודיע" הגיש ערעור על פסק דין שחייב אותו לשלם פיצוי והוצאות בסך כולל של 230 אלף שקלים לארבעה תושבים, לאחר שפרסם ידיעה שהטילה ספק בהיותם חרדים ו"בני תורה".
הפרשה החלה בספטמבר 2024, כאשר "המודיע" פרסם ידיעה על מחלוקת בין הקהילות החסידית והליטאית במעלה עמוס, סביב מבנים תקניים לגני ילדים. הידיעה פורסמה תחת כותרת הגג "זעזוע בקהילה החרדית במעלה עמוס".
בכותרת נטען כי "גורמים 'חרדיים' פועלים למנוע מבנים תקניים לגני ילדים מהציבור החסידי", כאשר המילה "חרדיים" הובאה במרכאות. גם בגוף הידיעה נעשה שימוש דומה במרכאות, ונכתב כי אותם גורמים "נחשבים כביכול 'בני תורה'".
בידיעה, שלא הייתה חתומה, הוזכרו שמותיהם של אנשי ועד היישוב צבי אולסקר, יונתן גלסנר ואריה קאהן, וכן שמו של יצחק גלזר. הארבעה הגישו נגד החברה המוציאה לאור את "המודיע" תביעה בסך 400 אלף שקלים.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ד"ר הראל ארנון ומשה וייץ, נטען כי הדברים פגעו בשמם הטוב של התובעים, הן בחייהם האישיים והן בפעילותם הציבורית. לדבריהם, בעקבות הפרסום התקבלו אצלם עשרות פניות מאישי ציבור.
מנגד, "המודיע" טען באמצעות עורכי הדין דרור גדרון וישי ריבלין כי היומון נקלע שלא באשמתו למחלוקת בין הקהילות, וכי מדובר בדיווח חשוב לציבור.
"לדעת מערכת העיתון, התנהלות התובעים רחוקה שנות אור מדרכם של 'בני תורה' כפי שהם נתפסים בעיני הציבור החרדי", נטען מטעם העיתון. לדבריהם, "בני תורה היו נוהגים בכבוד כלפי תינוקות של בית רבן המבקשים ללמוד תורה ובוודאי לא פועלים נגדם בכמה חזיתות כמנהג התובעים".
עוד טענו ב"המודיע" כי הדברים מהווים ביקורת לגיטימית על אנשי ציבור במסגרת מאמר עיתונאי.
השופטת דורית פיינשטיין קיבלה את התביעה וקבעה כי הטלת ספק בחרדיותם של התובעים אינה נוגעת למחלוקת סביב מבני הגנים.
"ההתייחסות לתובעים כמי שהם ספק חרדים או ספק בני תורה, אינו רלבנטי לדיון בגנים ולמצוקת המקום", קבעה השופטת. עוד ציינה כי לא היה צורך להכפיש את התובעים כדי לחלוק על מעשיהם ועמדתם.
בערעור שהוגש נטען כי בית המשפט סטה מהכללים הנוגעים לחופש הביטוי ולחופש העריכתי של כלי התקשורת. "אין זה מקומו של בית המשפט להחליט איך לכתוב כתבות ומה יקראו הקוראים", נטען.
עוד טוענים ב"המודיע" כי פסק הדין דורש מעיתונאים רמה בלתי אפשרית של דיוק ופירוט, באופן הפוגע בחופש העיתונות. תשובה לערעור טרם הוגשה.
0 תגובות