מכתב מיצוי הליכים חריף ודחוף הוגש היום (רביעי) לשרי האוצר והבינוי והשיכון, למנהל רשות מקרקעי ישראל וליועצת המשפטית לממשלה. המסמך המשפטי, ששוגר על ידי עורך הדין יהודה אבלס בשליחות ארגון "אמת ליעקב בישראל", דורש לבטל באופן מיידי את חסימתם של אזרחים המחזיקים בתעודות זכאות תקפות שהונפקו עד ה-24 במאי 2026 מהשתתפות בהגרלות "מחיר מטרה".
הארגון, הפועל למיגור חסמים בירוקרטיים עבור אוכלוסיות מוחלשות, מגדיר את הצעד הממשלתי כ"מהלומה אנושה לאינטרס ההסתמכות המוקנה לציבור". נציגי המאבק מלינים על פגיעה דרסטית ברוכשים פוטנציאליים שכבר החזיקו בתעודות רשמיות וחתומות.
שינוי כללי המשחק באמצע הדרך
השורש המשפטי של המחלוקת נעוץ בהחלטה שהתקבלה ב-24 במאי 2026, במסגרתה שולב סעיף חדש בתקנון מועצת מקרקעי ישראל תחת הכותרת "תבחינים לקבלת תעודת זכאות לחסר דיור". הסעיף מתנה, לראשונה, את הזכות להשתתף בהגרלות בהסדרת המעמד הצבאי מול שלטונות צה"ל או בשירות פעיל.
אלא שבמקום להחיל את התנאי החדש באופן צופה פני עתיד - על מגישי בקשות חדשים בלבד - בחרו משרד הבינוי והשיכון ורמ"י להטיל את המגבלה באופן רטרואקטיבי. החסם הטכנולוגי הופעל אוטומטית באתרי ההרשמה של אזרחים שכבר צלחו את כל בדיקות הרקע ושבידיהם תעודה רשמית תקפה למשך שנה שלמה.
כתוצאה מהחסימה המינהלית הפתאומית, נמנע מאותם אזרחים להגיש את מועמדותם להגרלות הנוכחיות, שהמועד האחרון להרשמה אליהן נקבע ל-22 ביוני 2026. מדובר במהלך שמשפיע על אלפי משפחות שתכנוניהן הכלכליים קרסו באחת.
"ללא התרעה מוקדמת וללא שימוע"
במכתב מיצוי ההליכים מוצגת תמונת מצב קשה של משקי בית רבים שמצאו עצמם חסומים מן המערכת ללא כל הכנה או הודעה מוקדמת. במסמך המשפטי נכתב: "אזרחים אלו מצאו את עצמם ביום בהיר אחד, ללא כל התרעה מוקדמת, ללא שימוע וללא מנגנון בחינה פרטני, חסומים מן המערכת הבנקאית והממשלתית בעיצומו של הליך חיפוש דיור, עליו הסתמכו ותכננו את חייהם והוצאותיהם הכלכליות".
העותרים מדגישים כי המדינה בחרה לשנות את חוקי המשחק המקובלים תוך כדי התהליך עצמו, תוך התעלמות מופגנת מהחלטות מינהליות קודמות ומחייבות שהיא עצמה העניקה לאותן משפחות. מדובר במצב שבו אזרחים שפעלו על פי הכללים הקיימים נענשים בדיעבד.
הטיעונים המשפטיים: פגיעה בזכות מוקנית
הארגון מציג קו הגנה משפטי המסתמך על שורה של פסיקות מנחות של בית המשפט העליון. הטענה המרכזית: המדינה נאחזת בפרשנות מעוותת של הוראותיה שלה.
מיקום הסעיף אינו מקרי: התנאי הנוגע לשירות הצבאי שולב תחת הפרק הדן בשלבי ההנפקה הראשוניים של התעודה, ולא תחת הפרק המגדיר מי רשאי לקחת חלק בהגרלות בפועל. העותרים מפנים לבג"ץ 62/22, שם נקבע כי למיקומו של סעיף בתוך טקסט משפטי יש משמעות פרשנית מכרעת.
הפרת עקרון ההסתמכות: אזרח שבידיו תעודת זכאות מחזיק למעשה בהחלטה מינהלית מוגמרת המעניקה לו זכות מוקנית. על פי פסק הדין בעניין סולארפוינט (מאי 2026), הרשות אינה רשאית לפגוע בזכות כזו ללא נימוקים כבדי משקל ותוך שמירה על פרוצדורה תקינה.
חובת ההגינות השלטונית: על גבי התעודות שהונפקו נכתב במפורש כי תוקפן יפה ל-12 חודשים. מדובר במצג שלטוני מובהק ומחייב, וכפי שנקבע בבג"ץ 4374/15, חובת ההגינות של הרשות מונעת ממנה להקים חסם פתאומי המבטל מצג זה.
היעדר תקופת מעבר: עורך הדין אבלס מדגיש כי שינוי מדיניות כה מהותי מחייב קביעת תקופת היערכות ומעבר עבור הציבור. חובה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בביטול של הטבות קיימות ולא בשלילת זכאות עתידית, בדומה לאבחנה המשפטית ששורטטה בבג"ץ 5819/24 ובבג"ץ 27156-08-24 שעסקו בהטלת סנקציות כלכליות. על כן, הדרישה היא להחיל את התנאי החדש מכאן ולהבא בלבד.
אולטימטום: מענה עד ה-1 ביוני או פנייה לבג"ץ
מגישי הקובלנה קצבו למשרדי הממשלה ולרשויות התכנון לוחות זמנים דחוקים ביותר למתן תגובה בכתב, והעמידו את המועד האחרון למענה על ה-1 ביוני 2026.
במכתב מובהר בצורה נחרצת כי במידה ושרי השיכון והאוצר לא יספקו מענה הולם, והחסימה השרירותית במערכות המחשוב הממשלתיות לא תוסר באופן מיידי, בכוונת חברי הארגון לעתור ללא שיהוי לבית המשפט הגבוה לצדק.
בארגון "אמת ליעקב" כבר נערכים להגשת בקשות לסעדים זמניים דחופים וצווי ביניים, במטרה להקפיא את המצב הקיים ולשמור על זכויותיהם של מחזיקי התעודות עוד לפני ששערי ההגרלות יינעלו באופן רשמי בשלהי חודש יוני. המאבק המשפטי צפוי להתנהל במקביל למאבק הציבורי שמתנהל בימים אלה סביב זכויות הדיור של לומדי התורה.
0 תגובות