בפסק דין דרמטי ומהדהד שניתן היום (שני) פה אחד, קיבל בית המשפט העליון שתי עתירות מרכזיות והורה לעצור שמונה מתוך עשרות הליכי הביקורת שיזם מבקר המדינה בנוגע לאירועי השבעה באוקטובר 2023 ולמלחמה שפרצה בעקבותיהם. השופטים קבעו כי ארבעה מהליכי הביקורת המרכזיים נעשו בחוסר סמכות מובהק ועל המבקר לחדול מהם באופן מיידי, בעוד שבארבעה הליכים נוספים נפסלו טיוטות הדו"חות לאחר שנקבע כי נפל פגם חמור בזכות הטיעון של המבוקרים.
פסק הדין העיקרי נכתב על ידי השופטת דפנה ברק-ארז, בהסכמת השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין. גם השופט עופר גרוסקופף הסכים לתוצאה האופרטיבית, אך עשה זאת על יסוד הנמקות שונות. העתירות הוגשו על ידי הסנגוריה הצבאית הראשית והתנועה למען איכות השלטון בישראל.
ארבעה הליכי ביקורת נעצרו לחלוטין
במסגרת העתירה הראשונה, שעסקה בביקורות בליבת הביטחון והמדיניות, קבע בית המשפט כי ארבעה הליכי ביקורת מרכזיים נעשו בחוסר סמכות ועל כן על המבקר להימנע מהמשך פעילותו בעניינם. הליכים אלו כללו את בחינת הלוחמה הכלכלית בטרור ומדיניות ההסדרה בעזה, הגנת הגבול ברצועת עזה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס, ומהלך האירועים בשבעה באוקטובר 2023 – פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ.
השופטת ברק-ארז עמדה על חשיבותה של ביקורת המדינה, אך הבהירה כי זו מתוחמת לגדרי הסמכות שנקבעה בחוק-יסוד: מבקר המדינה. בהקשר זה נקבע שסמכותו של מבקר המדינה היא לערוך "ביקורת", שתכליתה העיקרית היא השוואת התנהלות או פעולות מסוימות לנורמה הנוהגת, להבדיל מאשר "חקירה" המכוונת בעיקרה לבירור המציאות העובדתית עצמה.
כן הודגש כי הגם שמבקר המדינה יכול להידרש אף לנושאים בעלי זיקה צבאית, סמכותו הרחבה אינה חולשת במישרין על נושאים מובהקים של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון. זאת, בין השאר בהתחשב בהיעדרן של נורמות ברורות שעל-פיהן נוהגים בתחומים אלו. בנסיבות העניין, לאחר בחינתם של ארבעת הליכי הביקורת העומדים על הפרק לגופם, נקבע כי אלה חורגים באופן מובהק מהסמכות המוקנית למבקר המדינה, ועליו להימנע מלקיימם.
השופט גרוסקופף: הצורך בתיאום עם ועדת החקירה
השופט גרוסקופף הגיע לאותה תוצאה על יסוד הנמקה שונה. לשיטתו, מבקר המדינה מוסמך להכין דו"חות ביקורת גם בנושאי העתירה הראשונה, ואולם היבטי ביקורתו מוגבלים, מטבע פעילותו, לבחינת הליך קבלת ההחלטות ואופן יישומן, ואינם כוללים עיסוק בשאלות מדיניות.
לפיכך, ובהינתן הצורך בהקמת ועדת חקירה לאירועי השבעה באוקטובר שעליו עמד בית משפט זה בהליך אחר, אין מקום, בעת הזו, להמשיך בביצוע ביקורות מבקר המדינה בתחומים האמורים, הנוגעים לנושאים שבליבת העניין. כך, בשל הצורך לתאם את תחומי הביקורות מול ועדת החקירה - מנגנון אשר לא רק יכול מבחינת סמכויותיו, אלא גם צריך מבחינת ייעודו הציבורי, להתייחס למכלול היבטי המחדל, ולא רק לאותו חלק מוגבל אותו יכול מבקר המדינה לבחון.
פגם חמור בזכות הטיעון
העתירה השנייה התמקדה בארבעה הליכי ביקורת נוספים: ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבין-לאומית, הטיפול בחללים האזרחיים של אירועי השבעה באוקטובר 2023, המסיבה בחניון רעים ("נובה") – הליכי האישור וההיערכות לאבטחתה, וההיערכות ההגנתית על ערי הדרום בזיקה לשבעה באוקטובר 2023. בהליכים אלה כבר גובשו טיוטת דו"חות שהופצו להתייחסות.
השופטת ברק-ארז קבעה בהסכמת השופטים מינץ, וילנר ושטיין, כי על-פי פסיקתו של בית המשפט העליון יש מקום למתן זכות טיעון מלאה בהליכי ביקורת שיש להם השלכה אישית על הנבדקים, ואלה הם פני הדברים בהליכי הביקורת שנדונו ואשר ביחס אליהם ציין מבקר המדינה כי תוטל אחריות אישית. בהתאמה, הוטעם כי אין מקום למימוש של זכות הטיעון רק לאחר שהטיוטות כבר גובשו.
השופט גרוסקופף סבר כי הגם שזכות טיעון מלאה נדרש לתת רק לאחר גיבוש הטיוטה, היה מקום, בנסיבות העניין, לשמוע את גרסת מי שלגביהם עשויות להופיע מסקנות אישיות עוד בטרם גיבוש טיוטת הדו"ח.
יצוין כי פסק הדין נסב על שמונה הליכי ביקורת בלבד מתוך עשרות רבות של הליכי ביקורת שמבקר המדינה יזם בנוגע לאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה, וכי יתר הדו"חות שחלקם הופצו וחלקם עדיין לא, לא היו נשוא העתירות.
0 תגובות