ריאיון מיוחד שודר ברשת CBS האמריקאית, בו הביע מגיש החדשות הבכיר אנדרסון קופר חרטה עמוקה בפני רייצ'ל גולדברג-פולין, אמו של הירש הי"ד. קופר התנצל על כך שהיה הראשון לבשר לה על קיומו של תיעוד מחטיפת בנה, ימים ספורים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
"אני מצטער שאני זה שסיפר לך שיש את הווידאו הזה", אמר קופר בקול חנוק במהלך המפגש המרגש. אולם רייצ'ל השיבה בתגובה מפתיעה כי המידע דווקא העניק לה תקווה באותם ימים קשים. "זה גרם לנו לדעת שהוא נלקח חי, שהוא הלך על שתי רגליו", הסבירה.
כזכור, הירש הי"ד נחטף מפסטיבל נובה לאחר שאיבד את ידו במיגונית שבה הסתתר. הסרטון שזיהה קופר הראה אותו פצוע קשה, אך חי, בעוד משפחתו טרם נחשפה למידע זה.
330 ימי מאבק בלתי פוסק
במהלך הריאיון המקיף תיארה גולדברג-פולין את השחיקה הפיזית והנפשית שחוותה לאורך 330 ימי המאבק להשבת בנה. היא סיפרה כי נהגה לקרוס בפני בעלה ג'ון ולשאול שוב ושוב: "כמה עוד? כמה עוד? כמה עוד?".
לדבריה, הקריאות לעבר בנה שישרוד היו פקודה שהפנתה גם לעצמה כדי להמשיך בפעילות הציבורית הענפה שניהלה. האם המסורה לא חדלה מלפעול בכל זירה אפשרית למען השבת בנה ושאר החטופים.
בחדרו של הירש הציגה האם כדור מיוחד העשוי ממאות מדבקות, שעליהן נרשם מספר הימים שחלפו מאז החטיפה. עבורה, החפץ מהווה "סמלים של כישלון". היא הסבירה כי "מה שנאבקנו עבורו אכן קרה - החזרנו את כל האנשים הביתה, לא כפי שרצינו. רצינו אותם בבית, חיים, אבל הם חזרו הביתה".
"ימי השבי היו החלק הטוב"
גופתו של הירש הי"ד חולצה בסוף אוגוסט 2024 ממנהרה ברפיח, שם נרצח בידי שוביו. רייצ'ל ציינה כי במבט לאחור, ימי השבי נתפסים כעת כחלק הטוב בטרגדיה הנוראה, שכן בנה עוד היה בחיים.
"ועכשיו אני במקום הזה, וזה שארית חיי. איך אני עוברת במקום הזה בלי חתיכה ממני כאן?", תהתה האם בכאב רב. דבריה משקפים את העומק האיום של האובדן שחווים משפחות החטופים שלא זכו להשיב את יקיריהם חיים.
ספר חדש על האבל והאהבה
בספר חדש שפרסמה, מגדירה גולדברג-פולין את תחושותיה וכותבת כי "הכאב הוא כרוני, נוכח תמיד, קבוע. מכרסם. מעגלי, לא ליניארי". היא סיכמה את תפיסתה החדשה לגבי האובדן באומרה כי "אולי האבל הוא בעצם תג אהבה יקר שאתה עונד, כי מישהו מת והאהבה שלך ממשיכה לגדול".
יצוין כי כפי שדווח, שורד השבי אליה כהן חשף בעבר פרטים על מאבקו הגיבור של אורי דנינו הי"ד, שרב פיזית עם מחבלי חמאס בימים הראשונים של השבי כדי שיטפלו בהירש שאיבד את ידו. בזכות מאבקו של אורי, המחבלים סגרו את הפצע שדימם כל הזמן.
0 תגובות