לקראת הדיון של תשעה שופטים ביום רביעי הקרוב בעתירות הדורשות להדיח את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו - מסר הבוקר השר בן גביר את תגובתו לבג״צ.
במסמך שנשלח , שמגיע על רקע המתיחות הגוברת בין השר למערכת המשפטית, בן גביר מאשים את היועמ"שית בניגוד עניינים אישי ובניהול "מאפיה משפטית" נגדו.
"לבית המשפט אין כל סמכות להדיח שר מכהן שלא הורשע בפלילים", כותב בן גביר במסמך. "הפיכת כהונת שרים לשאלה משפטית, רק בשל אי-שביעות רצון פוליטית, מהווה פגיעה אנושה בסדר החברתי ובזכויות הפוליטיות של אזרחי ישראל שבחרו בממשלה". השר מדגיש כי אין נגדו הרשעה, כתב אישום או אפילו חקירה באזהרה, ולכן התערבות בית המשפט בהרכב הממשלה היא "פלישה לתחום הרשות המבצעת".
"השב"כ ניהל נגדי מבצע איסוף חשאי"
בחשיפה מדאיגה במיוחד, מגלה בן גביר כי השב"כ, בראשות רונן בר, ניהל נגדו "מבצע איסוף חשאי" שלא העלה דבר. "מדובר במצב עובדתי מדאיג שבו שירות ביטחון אוסף חומרים על שר מכהן", הוא כותב. השר מציג זאת כחלק ממערכה רחבה יותר נגדו, שכוללת לטענתו גם את היועמ"שית ואת מערכת המשפט.
בן גביר תוקף חזיתית את בהרב-מיארה ומאשים אותה בניגוד עניינים אישי. לטענתו, הוא ביקש בעבר מראש הממשלה לפטרה ואף היה שותף להמלצה רשמית להדחתה. "היועמ"שית איימה לפעול לסיכול כהונתי במידה ולא אקדם מינוי ספציפי של מקורבת", הוא טוען, תוך שהוא מתייחס למקרה של רינת סבן. השר מגדיר את התנהלותה כ"מאפיוזית" וטוען כי היא מנסה לכפות עליו מדיניות ומינויים בניגוד לחוק.
מדיניות לגיטימית או התערבות אסורה?
השר עומד על זכותו לקבוע מדיניות בנושאי הפגנות, תוך דרישה לשוויון באכיפה ומניעת חסימת צירים, וכן בהר הבית. הוא טוען כי היועמ"שית הציגה מצג שווא לגבי חוסר תיאום בהר הבית, וחזרה בה כשנתגלה כי השר תיאם את מהלכיו עם ראש הממשלה. "זכותי לבקר את מערכת המשפט ואת חקירות מח"ש, וכן לגבות את לוחמי כוחות הביטחון", הוא מדגיש.
בנושא המינויים, בן גביר טוען כי מתוך מאות מינויים שביצע, רק שלושה שנויים במחלוקת. "אם ישנן השגות, המקום לבררן הוא בבית המשפט לעניינים מנהליים ולא בהליך של הדחת שר", הוא כותב. השר מוסיף כי אין כל ראיה להתערבות אסורה בעבודת המשטרה, אלא רק התוויות מדיניות לגיטימית.
קריאה לבית המשפט: "משכו ידיכם"
לסיכום, בן גביר קורא לבית המשפט "למשוך ידיו" מהעיסוק בהרכב הממשלה, לכבד את תוצאות הבחירות ואת הכרעת הריבון, ולהימנע מתקדים מסוכן. "פקידות משפטית לא יכולה לבטל את רצון הבוחר ללא בסיס חוקי מוצק", הוא מסכם. השר מזהיר כי היענות לדרישת היועמ"שית עלולה להוביל ל"קריעת החבל" המקשר בין הרשויות ולמשבר חוקתי חסר תקדים.
המתיחות בין השר לבין המערכת המשפטית מגיעה בעיצומה של תקופה סוערת בפוליטיקה הישראלית, כאשר שאלות יסוד על גבולות הסמכויות בין הרשויות עומדות במרכז הדיון הציבורי. עדכונים נוספים בהמשך.
0 תגובות