לאחר שעות של המתנה, פורסמו הערב (שני) התוצאות הסופיות של הפריימריז ההיסטוריים במפלגת הדמוקרטים. כ-97 אלף מתפקדים השתתפו בהצבעה הדיגיטלית מתוך 112,376 בעלי זכות בחירה, והתמונה הסופית מציגה הפתעות לא מעטות בהרכב הרשימה העתידית.
על פי התוצאות הרשמיות, יאיר גולן מוביל את הרשימה במקום הראשון (לאחר שהמקום לא היה ניתן לבחירה היום), ואחריו נעמה לזימי וגלעד קריב במקומות השני והשלישי. אפרת רייטן תופסת את המקום הרביעי, ואילו יאיר פינק הצליח להגיע למקום החמישי - הישג משמעותי עבור נציג הציבור הדתי לאומי במפלגה.
נציגי מרצ והמחאה בעשירייה
בהמשך הרשימה מופיעים נציגי מרצ והמחאה: גבי לסקי ממרצ במקום השישי, עומרי רונן במקום השביעי, מיכל רוזין ממרצ במקום השמיני, משה רדמן אבוטבול במקום התשיעי וסומיה באשיר במקום העשירי. התוצאות משקפות את המאבק הצפוף שהתנהל בין המועמדים השונים, כאשר כל אחד ניסה לגייס תמיכה רחבה ככל האפשר.
יצוין כי התוצאות כוללות את הבטחות הייצוג למרחב הכפרי, למיעוטים ולנציגי מרצ, כפי שנקבע בתקנון המפלגה המאוחדת. שיטת ההצבעה חייבה כל מצביע לסמן בין 6 ל-8 מועמדים, מה שהפך את ההתמודדות למורכבת במיוחד ודרש מהמועמדים לבנות קואליציות רחבות.
נרקיס נפל למקום 22
אחת ההפתעות הבולטות בתוצאות היא נפילתו של נאור נרקיס למקום ה-22 בלבד. נרקיס, שנחשב לאחד המועמדים המרכזיים, לא הצליח לגייס מספיק תמיכה רחבה ונותר מחוץ לעשירייה הראשונה. התוצאה מדגימה את המורכבות של שיטת ההצבעה, שבה לא מספיק גרעין תומכים קטן אלא נדרשת נוכחות ברשימות ההמלצה של מחנות שונים.
המפלגה צפויה להכריז על התוצאות באופן רשמי באירוע מיוחד הערב בתל אביב, שבו תפתח בפועל את קמפיין הבחירות לכנסת. האיחוד בין העבודה למרצ, שהגיע לאחר שנים של היחלשות, עומד כעת למבחן האמת - האם יצליח להפוך למפלגה מובילה או שיישאר פתרון טכני בלבד למניעת אובדן קולות.
להלן רשימת 12 המועמדים המובילים שירוצו לכנסת הבאה ברשימת 'הדמוקרטים'. עבור הקורא החרדי, הרשימה הזו מייצגת את האתגר הליברלי המובהק ביותר בזירה הציבורית. להלן פרופיל ממוקד של הנבחרים: מי הם, ומהן עמדותיהם המוצהרות בנושאי דת, מדינה ועולם התורה.
1. יאיר גולן
מי הוא: סגן הרמטכ"ל ואלוף במיל' לשעבר, המוביל כיום את מפלגת השמאל המאוחדת "הדמוקרטים". גולן, שעבר לזירה הפוליטית לאחר קריירה צבאית ארוכה (כולל פיקוד על פיקוד הצפון והעורף), שימש בעבר כחבר כנסת וכסגן שרת הכלכלה. הוא מוכר בציבוריות הישראלית בעיקר בשל התבטאויותיו הבוטות, ובראשן "נאום התהליכים" משנת 2016 שעורר סערה רבה.
עמדותיו: גולן מוביל קו תקיף ובלתי מתפשר נגד הציבור החרדי ועולם הישיבות. הוא דורש שוויון מלא בנטל הגיוס ומקדם תוכנית שלפיה צעיר חרדי שלא ישרת בצה"ל או בשירות לאומי יישללו ממנו תקציבי מדינה והנחות שונות. כמו כן, הוא תומך בהפסקת תקצוב מוחלטת של מוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה מלאים, ודוגל בפתרון שתי המדינות והיפרדות מהפלסטינים.
2. נעמה לזימי
מי היא: חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה ופעילה חברתית-אקטיביסטית בולטת. לזימי, שגדלה במגדל העמק וכיהנה בעבר כחברת מועצת עיריית חיפה, מגדירה עצמה כ"סוציאל-דמוקרטית ומסורתית". היא נשואה לאבי מוטחדה, חוקר יהדות איראן שהיה בעבר חבר במועצה האזרחית של תנועת ש"ס.
עמדותיה: עיקר פועלה הפרלמנטרי מתרכז בנושאים סוציאליים מובהקים כמו זכויות עובדים, הגדלת קצבאות ודיור ציבורי – נושאים המשיקים לעיתים לאינטרסים של השכבות החלשות במגזר החרדי. מנגד, היא מייצגת קו ליברלי חריף, תומכת באופן אקטיבי בהפגנות השמאל הסוערות ומקדמת יוזמות כמו הכרה עירונית וממסדית בזוגות שאינם נשואים כדת משה וישראל.
3. גלעד קריב
מי הוא: חבר כנסת, עורך דין ורב רפורמי, ששימש במשך שנים ארוכות כמנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל. קריב נחשב לאחת הדמויות הלעומתיות והמעוררות התנגדות ביותר בקרב הנציגות החרדית בכנסת, בשל היותו חלוץ המאבק המשפטי והציבורי להכרה בזרמים פלורליסטיים ובמתווה הכותל המעורב.
עמדותיו: קריב פועל במרץ לניתוץ הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה. הוא מקדם הצעות חוק להפרדת דת ומדינה, ביטול מונופול הרבנות הראשית בנושאי נישואין, גירושין וגיור, פירוק המועצות הדתיות והפעלת תחבורה ציבורית בשבת. בכנסת הוא מרבה לעקוב אחר העברות כספים קואליציוניים למוסדות חרדיים ולפעול לסיכולן.
4. אפרת רייטן-מרום
מי היא: חברת כנסת ועורכת דין, שבעברה הייתה שחקנית ומנחת טלוויזיה מוכרת (כולל בערוץ הילדים ובתוכניות בוקר). בכנסת ה-24 כיהנה כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, ובתחום המשפטי ייצגה בין היתר את משפחות הנספים באסון נחל צפית.
עמדותיה: רייטן מייצגת את הזרם החילוני-ליברלי הממסדי. פעילותה מתמקדת בהגנה על זכויות נשים וקטינים, ומאבק בעבירות מין ואלימות. היא מתנגדת נחרצת לכל שינוי במערכת המשפט ומקדמת סדר יום ליברלי השם דגש על עצמאות בג"ץ ושמירה על ערכי השוויון האזרחיים, תוך התנגדות לחקיקה דתית או סקטוריאלית.
5. יאיר (יאיא) פינק
מי הוא: פעיל שמאל חברתי דתי-ליברלי, המנהל אורח חיים דתי ומתגורר ביקנעם. פינק, קצין צנחנים במילואים, שימש כראש המטה של שלי יחימוביץ' וכמנכ"ל תנועת "דרכנו". הוא מייצג את הזרם המבקש לחבר בין דתיות לבין ערכי שמאל אזרחיים, וידוע ביכולות גיוס ההמונים והשטח שלו.
עמדותיו: פינק הוא ממובילי המחאה לשוויון בנטל ועומד בראש "מטה המילואימניקים לשירות שווה" הדורש גיוס חובה לחרדים. הוא מרבה לתקוף את המנהיגות החרדית והימנית תחת האמירה "זאת לא היהדות שלי", הוציא ספר בנושא והקים עלון שבת ליברלי בשם "דרכי נעם" המופץ בבתי כנסת ומציג פרשנות תורנית-ליברלית.
6. גבריאלה (גבי) לסקי-שוץ
מי היא: חברת כנסת לשעבר מטעם מרצ, עורכת דין פמיניסטית ופעילת זכויות אדם רדיקלית. לסקי, שעלתה ממקסיקו בגיל 15, כיהנה כמזכ"לית "שלום עכשיו" וכחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, שם הובילה מהלכים לסגירת מועדוני חשפנות ואימוץ החלטות בינלאומיות לקידום נשים.
עמדותיה: לסקי היא מהקולות השמאליים ביותר ברשימה; היא מתנגדת חריפה להתיישבות ביהודה ושומרון ומייצגת דרך קבע פעילי שמאל ואזרחים פלסטינים בבתי משפט. בתחום הדת והמדינה היא דורשת ביטול מוחלט של חוקים המזוהים עם הציבור הדתי (כמו חוק הלאום) ותומכת בהפרדה גמורה בין מוסדות הדת לרשויות השלטון.
7. עמרי רונן
מי הוא: עורך דין ופעיל פוליטי צעיר, יליד קיבוץ כפר עזה. רונן, קצין מילואים מצטיין ביחידת מגלן ששכל את סבתו בטבח השבעה באוקטובר, התפרסם כאחד מהפנים הבולטות והדוברים המרכזיים של ארגון המחאה "אחים ואחיות לנשק" במהלך המאבק ברפורמה המשפטית.
עמדותיו: רונן מייצג את רוח המחאה הצבאית-חילונית. הוא תומך בהגנה קשוחה על עצמאות מערכת המשפט והפרקליטות (שם התמחה בעבר) ומקדם סדר יום של חובת גיוס ושירות לכלל מגזרי החברה ללא יוצא מן הכלל, תוך התנגדות להסדרים המעניקים פטור לבני הישיבות.
8. מיכל רוזין
מי היא: חברת כנסת לשעבר מטעם מרצ, בעלת רקע עשיר בניהול ארגוני נשים, בהם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. רוזין, דוקטורנטית ללימודי מגדר, שימשה בעבר כראשת פורום הנשים של מרצ וכיו"ר סיעת המפלגה בכנסת.
עמדותיה: רוזין מקדמת סדר יום פמיניסטי וליברלי בלתי מתפשר. לאורך השנים היא נאבקה לצמצום סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים, פעלה בעמותת "פנים" להשוואת תקציבי החינוך לטובת הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים, והובילה חקיקה להחמרת ענישה בעבירות מין ואכיפת שוויון מגדרי במרחב הציבורי.
9. משה רדמן אבוטבול
מי הוא: יזם הייטק, מרצה ויוצר תוכן, שהפך לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם המחאה נגד הרפורמה המשפטית וממשלת נתניהו השישית. רדמן, שגדל בלוד למשפחה מסורתית מעורבת (ממוצא מרוקאי ופולני), עזב את לימודיו בתיכון והתפתח כאוטודידקט וכמרצה לכלכלה ובינה מלאכותית.
עמדותיו: רדמן מציג תפיסה סוציאל-דמוקרטית וליברלית קיצונית. הוא דוגל ב"חוזה אזרחי חדש" מול החברה החרדית, הכולל גיוס חובה, הפסקת תקציבים למוסדות ללא לימודי ליבה מלאים, וביטול מוחלט של מונופול הרבנות בגיור, כשרות ונישואין. כמו כן, הוא תומך בהפעלת תחבורה ציבורית מלאה בשבת.
10. סומיה בשיר
מי היא: פעילה חברתית ופוליטית ערבייה-ישראלית, מטפלת באמצעות אומנויות במוזיקה ובתנועה במקצועה. בשיר, ילידת הכפר ג'ת במשולש, פעילה בולטת בתנועת "נשים עושות שלום" ובפורומים אזרחיים למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית.
עמדותיה: בשיר מקדמת שותפות יהודית-ערבית ופועלת לשילוב ערביי ישראל באחריות האזרחית במדינה, תוך תמיכה מוצהרת בשירות לאומי במגזר הערבי בארגוני הצלה וחירום. היא רואה במאבק על הדמוקרטיה חלק בלתי נפרד מהמאבק לשוויון זכויות ומעורבות אזרחית מלאה של המיעוטים בישראל.
11. נמרוד שפר
מי הוא: אלוף בדימוס בצה"ל, טייס קרב שירת כראש מטה חיל האוויר וראש אגף התכנון של המטה הכללי. לאחר שחרורו שימש כמנכ"ל התעשייה האווירית. שפר עלה לאחרונה לכותרות לאחר שהודח מהתנדבות לשירות מילואים בעקבות חתימתו על "מכתב הטייסים" נגד מהלכי הממשלה.
עמדותיו: שפר מייצג את "האליטה הביטחונית" של השמאל הישראלי, ומתמקד בנושאים אסטרטגיים וביטחוניים. הוא תומך בשימור כוחה ועצמאותה של מערכת המשפט כמרכיב חיוני בחוסן הלאומי, ומתנגד נחרצות לפוליטיזציה של מוסדות המדינה והצבא.
12. מורן זר קצנשטיין
מי היא: אשת שיווק ואסטרטגיה בכירה (לשעבר בגוגל ובלוריאל), מרצה ומייסדת תנועת הנשים "בונות אלטרנטיבה". זר קצנשטיין, שגדלה בבית דתי והייתה פעילה בבני עקיבא, התפרסמה במחאה הציבורית כמי שעומדת מאחורי "מיצג השפחות" הדרמטי שנשזר בהפגנות השמאל.
עמדותיה: זר קצנשטיין מובילה קו פמיניסטי-אקטיביסטי עיקש. היא נאבקת בגלוי נגד הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, מתנגדת לכל ניסיון להפרדה מגדרית באקדמיה או במרחב הציבורי, ומקדמת ייצוג נשי שווה במוקדי קבלת ההחלטות במדינה ובזירה הפוליטית.
מבט קדימה
התוצאות מעלות שאלות לגבי היכולת של המפלגה המאוחדת למשוך קולות בבחירות הכלליות. בעוד שמספר המתפקדים - 112,376 - נחשב להישג משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות, עדיין נותרה השאלה האם הרשימה שנבחרה תצליח לייצג את כלל הקשת הפוליטית ולמשוך בוחרים חדשים.
0 תגובות