מאבק כואב פרץ בקיבוץ כפר עזה בין הנהלת הקהילה לבין קבוצת משפחות שכולות, סביב עתידה של שכונת 'דור צעיר' - המקום בו נרצחו עשרות תושבים בטבח שמחת תורה. בעוד הקיבוץ החליט על הריסת השכונה במסגרת תכנית השיקום, דורשות המשפחות השכולות לשמר את הבתים כאתר מורשת לאומי להנצחת זיכרון הטבח.
המשפחות הגישו פנייה דחופה להנהלת כפר עזה באמצעות משרד עורכי הדין יחיאל וינרוט, מאיר אברהם ולירון טרי. בפנייה נדרש הקיבוץ לעצור מיידית כל פעולה להריסת הבתים או העתקתם, בטענה שהשכונה הפכה לסמל לאומי ובינלאומי המייצג את אירועי 7 באוקטובר.
החלטת הקהילה מול דרישת המשפחות
כ-70% מחברי קיבוץ כפר עזה הצביעו בעד מתווה המאפשר את הריסת בתי השכונה והעתקת חלקם למתחם זיכרון מחוץ לשטח המגורים. ההחלטה נועדה לאפשר לתושבים לחזור ולשקם את חייהם במקום, ללא עימות יומיומי עם זיכרון הטבח.
אולם המשפחות השכולות טוענות כי הריסת הבתים תביא לטשטוש הזיכרון ההיסטורי. לדבריהן, השכונה כולה צריכה להישמר כאתר הנצחה, בדומה לאתרי זיכרון אחרים בעולם. "מדובר בבתי עדות היסטוריים שיש לשמר כאתר מורשת לאומי", נכתב בפנייה.
בין זיכרון לשיקום
המתח בין הצורך בשיקום הקהילה לבין שמירת הזיכרון ההיסטורי מעמיד את כפר עזה בפני דילמה מורכבת. מצד אחד, רוב חברי הקיבוץ מבקשים לחזור לחיים נורמליים ככל האפשר. מצד שני, המשפחות השכולות רואות בשכונה עדות חיה לאירועים.
כזכור, בבוקר 7 באוקטובר נכבש קיבוץ כפר עזה על ידי מאות מחבלים. 64 מחברי הקהילה נרצחו, 19 נחטפו לעזה, ועשרות מבנים ניזוקו קשות. חברי כיתת הכוננות נלחמו במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי, עד לשעות הבוקר המאוחרות.
השכונה הפכה מאז לאתר ביקור למאות אלפי מבקרים מהארץ ומהעולם. בתים רבים נפתחו לציבור, כאשר משפחות בחרו להציג את הזיכרון הפרטי שלהן כעדות לאומית. בין הבתים הבולטים - ביתה של סיון אלקבץ הי"ד שנרצחה יחד עם בעלה נאור חסידים הי"ד, שבו נערכת מדי שנה קריאת מגילה בפורים.
נכון לעתה, טרם התקבלה החלטה סופית בנושא. המשפחות השכולות ממתינות לתגובת הנהלת הקיבוץ לפנייתן המשפטית, בעוד הקהילה מנסה למצוא דרך לאזן בין הצורך בשיקום לבין שמירת הזיכרון ההיסטורי של האירועים הקשים.
0 תגובות