סקר בינלאומי חדש שפורסם השבוע חושף את המחיר הכלכלי האדיר שמשלמת לבנון בעקבות המלחמה: כשליש מהעובדים במגזר הפרטי איבדו את מקומות עבודתם, וההכנסה הממוצעת מעבודה צנחה בכ-40 אחוז. הממצאים, שגובשו על ידי ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) בשיתוף עם ארגוני עובדים לבנוניים, מצביעים על קריסה כלכלית חסרת תקדים שפוגעת בעיקר באוכלוסיות המוחלשות.
"המשבר והמלחמה אינם מחריבים רק מבנים ותשתיות, אלא גם מקומות עבודה, הכנסות ואת היסודות השברים של חייהם של אנשים רבים", מסרה ד"ר רובא ג'ראדאת, המנהלת האזורית של ארגון העבודה הבינלאומי למדינות ערב. הדוח מבוסס על סקר שטח שנערך בחודש מאי והקיף 2,485 שכירים ועצמאיים במגזר הפרטי, ממגוון ענפים ומחוזות ברחבי לבנון.
אובדן משרות נרחב ופגיעה קשה בהכנסות
על פי הממצאים, 33 אחוז מהשכירים והעצמאים במגזר הפרטי שהשתתפו בסקר לא הועסקו עוד במועד עריכתו. מתוכם, 28.2 אחוז הפכו למובטלים ו-4.7 אחוז יצאו לחלוטין מכוח העבודה. כל המשתתפים בסקר החזיקו במקום עבודה פעיל לפני התחדשות העימות המזוין בין חיזבאללה לישראל.
אובדן המשרות היה החמור ביותר באזורי הלחימה בדרום לבנון: שיעור האבטלה זינק ל-76.5 אחוז בקרב תושבי מחוז נבטיה ול-43.2 אחוז במחוז הדרום. עם זאת, הפגיעה לא הצטמצמה רק לקווי החזית – עובדים באזורים אחרים במדינה נפגעו גם הם כתוצאה מירידה בביקושים, האטה בפעילות העסקית, לחצים אינפלציוניים ושיבושים נרחבים בשוק.
ההשפעות חרגו מעבר לפיטורים בלבד. ההכנסה הממוצעת מעבודה של אלו שהצליחו לשמור על משרתם פחתה ב-14.8 אחוז. בחישוב כולל של כלל המשיבים – הכולל את אובדן השכר המלא של המפוטרים – נרשמה צניחה מוערכת של 40.4 אחוז בהכנסות. עובדים שמצאו משרות חדשות נאלצו להתפשר על תנאים פחות טובים: הם הרוויחו בממוצע כ-30.7 אחוז פחות מבעבר.
העקורים משלמים את המחיר הכבד ביותר
העקירה ההמונית, שהשפיעה על למעלה ממיליון בני אדם, מהווה גורם מרכזי לאובדן התעסוקה. שיעור האבטלה זינק לממוצע של כשני שלישים בקרב העובדים שנעקרו מבתיהם. מבין העובדים שעדיין הוגדרו כעקורים בזמן הסקר, 37.4 אחוז העידו כי הם אינם עובדים, בעוד 14.2 אחוז ציינו כי נעקרו במהלך העימות אך הספיקו לשוב לבתיהם מאז.
הדוח מציין כי המשבר פגע בצורה הקשה ביותר באוכלוסיות המוחלשות ממילא. אובדן מקומות העבודה היה גבוה במיוחד בקרב אנשים עם מוגבלויות (71.4 אחוז), נשים (44.3 אחוז), צעירים בגילאי 15 עד 24 (42.4 אחוז), פליטים סורים (39.4 אחוז) ושכירים המועסקים במשרות בלתי פורמליות (37.7 אחוז).
כדי להתמודד עם המצב, משקי הבית נשענו בעיקר על משאביהם המוגבלים. שימוש בחסכונות היה הכלי הנפוץ ביותר, בעוד שיותר מ-40 אחוז מהעובדים הלבנוניים, הסורים והפלסטינים דיווחו כי דחו תשלומי חובות, הלוואות או חשבונות שוטפים. רבים מהם אף צמצמו את ההוצאות על מזון, דבר המצביע על פגיעה קשה ברווחת המשפחה ובביטחון התזונתי.
קריאה לתוכנית שיקום כלכלית מקיפה
צורכי השיקום נותרו עצומים. כ-45.5 אחוז מהמשתתפים בסקר העידו כי הצורך העיקרי שלהם הוא סיוע במציאת תעסוקה יציבה, בעוד 37.7 אחוז ציינו כי הם זקוקים לתמיכה כדי להבטיח הכנסה גבוהה או סדירה יותר.
הדוח קורא למענה משולב: צעדים הומניטריים ופעולות מיידיות בשוק העבודה, לצד השקעות ארוכות טווח ביצירת מקומות עבודה, הגנה סוציאלית, פיתוח מיומנויות, שיקום עסקים וקידום תעסוקה הוגנת. המומחים ממליצים על הפעלת תוכניות שיקום מבוססות עבודה ידיים, תמיכה ממוקדת בשכר, סיוע חירום לנשים, לאנשים עם מוגבלויות, לעובדים עצמאיים ולעסקים זעירים.
בטווח הבינוני והארוך, הדוח ממליץ על שיפור מערכות הנתונים של שוק העבודה, הפעלת לשכת התעסוקה הלאומית, עידוד פיתוח כלכלי מקומי, השקעה בהכשרות מקצועיות, תמיכה במעבר הדרגתי לכלכלה מוסדרת, ביטוח אבטלה וגיבוש מדיניות תעסוקה לאומית מקיפה.
מארגון ה-ILO נמסר כי הוא פועל בשיתוף פעולה עם הממשלה, המעסיקים, העובדים והשותפים השונים כדי לתמוך בהתאוששות שוק העבודה בלבנון. פעילות הארגון מתמקדת בהגנה על עובדים, תמיכה בהכנסה ובתעסוקה, חיזוק ההגנה הסוציאלית, הפקת נתונים וניתוחים מהימנים ועדכניים, סיוע לעסקים בשימור עובדיהם והבטחה שהשכבות המוחלשות ביותר לא יידחקו עוד יותר לעוני.
0 תגובות