מחר (יום שני) תתכנס הוועדה לענייני ביקורת המדינה לדיון מיוחד במשבר האמון המחריף בין משטרת ישראל לאוכלוסיות ומגזרים בחברה הישראלית. הדיון יתמקד בכשלים מבצעיים מאירועי 'שומר החומות' ובנתוני האפליה כלפי יוצאי אתיופיה - אך למרות מתיחות שיא וגל מעצרים אגרסיבי בציבור החרדי בתקופה האחרונה, הנושא החרדי אינו מופיע בסדר היום הרשמי של הוועדה.
הדיון יעמוד על ממצאים חמורים מדו"חות רשמיים המצביעים על קריסה מערכתית במהלך אירועי מאי 2021 בערים המעורבות, לצד נתונים קשים על 'שיטור יתר' מול קבוצות אוכלוסייה מסוימות.
כשלי 'שומר החומות': קריסת המודיעין והמענה המבצעי
החלק הראשון של הדיון יתמקד בכשלים המבצעיים והלוגיסטיים של המשטרה באירועי מאי 2021. על פי הדו"חות שיוצגו, ערב פרוץ המהומות מערך המודיעין לא סיפק התרעה רלוונטית ולא גיבש תמונת מצב על עוצמת האירועים בערים המעורבות. בשל קשיים משפטיים ופערי תקציב, המערכת המרכזית לניטור רשתות חברתיות הושבתה למשך למעלה מעשרה חודשים לפני פרוץ המהומות, דבר שפגע אנושות ביכולת ההתרעה.
בימים הראשונים לאירועים המשטרה כשלה במתן מענה הולם. כוחות רבים הופנו לירושלים על חשבון מחוזות אחרים - במועד פרוץ המהומות בלוד נכחו 25 שוטרים בלבד, ובעכו נפרסו 58 שוטרים שרובם לא היו ממוגנים או מוכשרים להפרות סדר. בשיא האירועים בלוד, כ-2,836 שיחות מצוקה של תושבים למוקד 100 לא נענו כלל, ואלפי פניות אחרות שנפתחו לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי בשטח.
נמצא מחסור חמור באמצעים לפיזור הפגנות, מכשירי קשר, רכבים ממוגנים וציוד מיגון אישי. גיוס כוחות המילואים של מג"ב התעכב ופריסתם בשטח הושלמה רק כעבור שבוע. בנוסף, נמצאו פערים חמורים בידיעת השפה הערבית בקרב רכזי מודיעין וחוקרים בתחנות מעורבות, דבר שפגע בבניית תמונת המודיעין ובאיכות החקירות.
מתוך כ-3,200 עצורים באירועי שומר החומות, רק 18 אחוז הועמדו לדין פלילי. בערים לוד, יפו ועכו נעצרו 276 אנשים והוגשו כתבי אישום נגד 90 חשודים בלבד, עקב קשיים באיסוף ראיות ותיעוד.
נתוני 'שיטור יתר' כלפי יוצאי אתיופיה
החלק השני של הדיון יוקדש לדו"חות המצביעים על אכיפת יתר מול יוצאי אתיופיה. הנתונים מציגים תמונה קשה: בעוד שיוצאי אתיופיה מהווים כ-2.2 אחוז מהאוכלוסייה היהודית בישראל, שיעורם בכלל העצורים היהודים עמד על 8-9 אחוז בשנים 2019-2023, ובמעצרים בגין 'עבירות מגע' מול שוטרים זינק ל-10-12 אחוז.
שיעור תיקי החקירה של קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2019 היה גדול פי 3.8 מחלקם באוכלוסייה. קיים פער לרעתם גם בהפניה להליכים חלופיים, דבר המונע מהם הזדמנות ליציאה מהירה מעולם הפשע. מסתמנת תופעה שבה בני נוער מהעדה גילו כי יש לחובתם תיקי חקירה פתוחים מבלי שידעו על כך, דבר שפגע במוטיבציה ובסיכויי הגיוס שלהם לצבא.
בשנת 2019, רק 13 אחוז מיוצאי אתיופיה הביעו אמון במשטרה, לעומת יעד משטרתי של 30 אחוז. סקרי עמדות חושפים תחושות קשות של אפליה, יחס נוקשה, תיוג על בסיס צבע עור ופחד מפני שוטרים. התוכנית לחיזוק האמון שהושקה ב-2015 נתקלה בהתרופפות, פיצול סמכויות, וירידה בקשב הפיקוד הבכיר בשנים 2015-2018.
שיעור התלונות שמגישים יוצאי אתיופיה למח"ש כפול מחלקם באוכלוסייה - כ-4.5 אחוז מכלל התיקים. כ-60 אחוז מהתלונות נסגרות ללא בירור מעמיק כיוון שהן מגיעות מתוך 'חומר משטרתי' ולא כתלונות יזומות. הגופים המבקרים אינם מבצעים פילוח של התלונות לפי קבוצות אוכלוסייה, ולכן אינם יכולים לזהות ולמגר מגמות של גזענות או תיוג.
נתק תפעולי מול השב"כ והמשמר הלאומי
הוועדה תדון גם בכשלים מבניים רוחביים המשפיעים על כלל אזרחי המדינה. על פי החלטת ממשלה מ-2004, השב"כ אחראי על מודיעין בסדר ציבורי על רקע לאומני-חתרני, והמשטרה על רקע פלילי. בפועל, אירועי שומר החומות הוכיחו כי אין נוהל עבודה מוסדר, חתום ומוטמע בין הגופים, וכי הגורמים בשטח לא הכירו את חלוקת האחריות - דבר שיצר פער מודיעיני חמור בנקודות המשיק שבין הפלילי ללאומני.
באפריל 2023 התקבלה החלטת ממשלה להקמת 'המשמר הלאומי לישראל' וכן הוקמה 'מינהלת המשמר הלאומי וההגנה האזרחית' במשרד לביטחון לאומי. נכון לפברואר 2026, דוח הוועדה לבחינת מבנה הארגון וכפיפותו טרם פורסם לציבור, ולא נמצאו נהלים או הסדרה רשמית מפורסמת לפעילות המשמר הלאומי או המינהלת, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד מרכז המחקר של הכנסת לקבלת נתונים.
הוועדה לביקורת המדינה קיימה בעבר דיונים דומים בנושאים רגישים, כמו פערי המיגון בבנייני מגורים וניהול משק המים בישראל. הדיון מחר צפוי להיות חריף ולעורר שאלות קשות על אופן התנהלות המשטרה מול קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה.
0 תגובות