דוח חמור של מבקר המדינה, שפורסם היום (9.6.2026), חושף כי מערכת הכליאה בישראל קרסה תחת העומס שנוצר לאחר 7 באוקטובר, עד כדי פגיעה ישירה ביכולת הסיכול של שב"כ. המחסור הקיצוני בתאי כליאה אילץ את הארגון לצמצם ואף לבטל מעצרים מתוכננים של מחבלים, ופגע קשות ביעילות החקירות המודיעיניות.
הדוח, שכותרתו "כליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בעקבות מלחמת חרבות ברזל", בוחן את מוכנותם של שב"ס, צה"ל, המשרד לביטחון לאומי, שב"כ, הפרקליטות והמל"ל. חלקים מהדוח נותרו חסויים מטעמי ביטחון, אך הממצאים שפורסמו מצביעים על כשל מערכתי חמור.
הנתונים המזעזעים: 61% חריגה מעל הקיבולת
ערב המלחמה החזיק שב"ס כ-16,200 כלואים – חריגה של כ-12% מעל התקן שעומד על 14,500 מקומות. אולם בינואר 2025, כחודשיים וחצי לאחר פרוץ הקרבות, זינק המספר לכ-23,400 בני אדם – חריגה קיצונית של כ-61% מעל הקיבולת, פער של כ-8,900 כלואים.
הגידול החד ביותר נרשם בקרב האסירים הביטחוניים: זינוק של 92% ממש, מכ-5,200 לפני המלחמה לכ-10,000 בינואר 2025 – תוספת של כ-4,800 איש. במקביל, מספר האסירים הפליליים עלה ב-22%, מכ-11,000 לכ-13,400, תוספת של כ-2,400 איש.
פגיעה ישירה בפעילות הסיכול
ההשלכה הביטחונית החמורה ביותר של המשבר היא הפגיעה בפעילות הסיכול של שב"כ. חוסר המקום בבתי הכלא אילץ את הארגון לצמצם או לבטל מעצרים מתוכננים, ופגע ביעילותן של חקירות מודיעיניות קריטיות. מערך הכליאה הפך למכשול ממשי: ללא מקומות כליאה, נפגעת היכולת לחקור חשודים, להפיק מודיעין ולמנוע פעילות חבלנית.
ראש שב"כ לשעבר ציין בעדותו כי הארגון התריע על המחסור "לא פעם ולא פעמיים" לפני המלחמה. הוא הדגיש כי שב"כ לא יזם שחרור לוחמים בלתי חוקיים, אלא נענה לבקשת המל"ל, וכי סינון שביצע הארגון הפחית בכ-80% את כמות המשוחררים שתוכננה בתחילה.
כשל בתכנון: הסתמכות על הצפפה במקום בנייה
המבקר מפנה אצבע מאשימה כלפי חוסר ההיערכות לתרחיש מלחמתי. כבר ביולי 2022 הוגדר המצב כ"משבר כליאה לאומי", אך תוכנית החירום של שב"ס מיולי 2021 התבססה כמעט לחלוטין על "הצפפה" – דחיסת אסירים בתאים קיימים – במקום על הקמת מתקנים חדשים.
לא נעשתה הערכת צרכים מול תרחישי ייחוס ולא גובשה תוכנית ממומנת לבניית תשתיות. בנוסף, התגלו כשלים בתיאום: עבודת מטה משותפת לצה"ל ולשב"ס בנוגע לקליטת אסירים באירועים חריגים – שהייתה אמורה להסתיים בהתאם לנוהל משנת 2006 – לא הושלמה עד פרוץ הקרבות.
שחרורים רגישים ומחסור בכוח אדם
הדוח מתייחס להחלטות שנבעו מהעומס במתקן המעצרים בשדה תימן, בהן שחרור מנהל בית החולים שיפא ו-18 כלואים נוספים, בזמן שחטופים ישראלים מוחזקים בעזה. בשל הסיכון הביטחוני, נפסלה האפשרות לשחרר עצורים מנהליים מיהודה ושומרון, ובמקום זאת הומלץ לשחרר לוחמים בלתי חוקיים מעזה ברמת סיכון נמוכה יותר.
המבקר מעיר בחומרה כי המידע על שחרור אסירים בעלי סיכון ביטחוני לא הובא לידיעת ראש הממשלה בזמן אמת, וקורא להסדרת מנגנוני השחרור בחירום. במקביל, נחשף מחסור חמור במשאב האנושי: נכון לאוגוסט 2025, קיים פער של כ-14% באיוש משרות – 10,305 סוהרים בפועל מתוך תקן של 11,981.
תקציב שלא נוצל ועיכוב בהעמדה לדין
תקציב שב"ס לשנת 2024 הוגדל לכ-6.18 מיליארד שקלים, אך בפועל נוצלו רק כ-88% ממנו – 5.46 מיליארד שקלים. במישור המשפטי נחשף עיכוב משמעותי: נכון לפברואר 2026, טרם הוגשו כתבי אישום נגד מחבלי 7 באוקטובר, וזאת בשל מורכבות הראיות והיקף הזירות והקורבנות.
רק בינואר 2026 אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק ייעודית להעמדתם לדין. המבקר ממליץ לשר המשפטים וליועמ"שית לפעול במהירות להשלמת החקיקה. במקביל, העומס החריג ורמת המסוכנות הגבוהה של האסירים יצרו שחיקה תפקודית קשה בשב"ס.
סיכון גובר לסגל הסוהרים
המבקר קובע כי השינוי לרעה ביחסי הכוחות בין הסוהרים לאסירים הגביר באופן מוחשי את הסיכון לפגיעה פיזית ומילולית באנשי הסגל, ומאיים על המשילות בתוך בתי הסוהר. הוא קורא לפעול בדחיפות להרחבת סדר הכוחות ושימור כוח האדם.
המלצת המפתח של הדוח: למשרד לביטחון לאומי, לשב"ס ולצה"ל להפסיק להסתמך על פתרונות זמניים של הצפפה, ולהשלים בדחיפות עבודת מטה כוללת לתכנון כליאת לוחמי אויב המבוססת על אומדנים ריאליים. מאגף התקציבים באוצר נמסר כי לא התקבלה דרישה לתקצוב תוכנית כזו למצבי מלחמה, בעוד שב"ס הודיע כי יציג תוכנית בינוי להגדלת היצע המקומות.
תגובת צה"ל: "האחריות על שב"ס"
בתגובה לדוח, מסר צה"ל כי שירות בתי הסוהר הוגדר על ידי הדרג המדיני כארגון הכליאה הלאומי, ובהתאם לכך הוא נושא באחריות המלאה על כליאה ממושכת של עצורים ואסירים ביטחוניים. "בניגוד לנטען בדוח, צה"ל נדרש בפקודות הצבא ובאמנה שגובשה יחד עם שירות בתי הסוהר להיערך להחזקת עצורים ביטחוניים לזמן קצר בלבד", נכתב בהודעה.
עם זאת, צה"ל הדגיש כי "למרות שהתחום אינו מצוי באחריותו, על רקע היקף העצורים חסר התקדים עם פרוץ המלחמה ומצוקת מקומות הכליאה בשב"ס, צה"ל השקיע משאבים רבים בהקצאת כוח אדם ייעודי לכליאה ובהקמת תשתיות כליאה". לגבי שחרור הכלואים משדה תימן, צוין כי השחרור בוצע לאחר סדרת דיונים במל"ל בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים, ורשימת הכלואים גובשה על ידי השב"כ.
0 תגובות