הדרך המתפתלת אל מגדל שמס, היישוב הדרוזי הגבוה ברמת הגולן, מובילה אל מקום שבו הזמן עצר מלכת. כאן, במקום שמבחינה פוליטית מסמן את הגבול בין ישראל לסוריה, מתקיים מפגש מפעים.
כך, חסיד ירושלמי לצד שייך' דרוזי שניהם לבושים בשחור, עמדו זה לצד זה וחזרו על הקריאה "הציבור החרדי תומך באחינו הדרוזים – משה רבנו ויתרו דיברו ביידיש".
האירוע שאורגן בידי כותב השורות יחד עם השייך' ריאד חמזה, ד"ר סאלים ספאדי – ראש מועצת מסעדה לשעבר, איש התיירות החרדי חיים פוקס, משמח הירושלמי יענקלה קורנבליט, בהשתתפות מורה הדרך שניר מנחם פורסם בהרחבה בכלי התקשורת השונים ביום האירוע, וגרם לאהבת חינם בין העדות השונות.
"משה רבנו ויתרו דברו ביידיש"
השלט המרכזי, שנכתב ביידיש ובעברית, הציג מסר לכאורה הומוריסטי, ומאחוריו אמונה ששני העמים – היהודי והדרוזי – מקורותיהם שאובים מיתרו, וחתנו משה רבנו.
"אנחנו מחדשים את הברית בין ישראל ליתרו רבנו, שהיה היועץ של משה רבנו", הסביר ד"ר ספאדי. "הקשר המשותף בסבל והשאיפה המשותפת לצדק מאחדים אותנו. אנחנו צאצאיו של יתרו, ואתם צאצאי משה רבנו".
שורשים עמוקים
באמונה הדרוזית, יתרו – המכונה שועייב – הוא הנביא הגדול ביותר, זה שהטיף לאמונה בא-ל אחד, לימד צדק ויושר, והכניס אורחים בסבר פנים יפות.
המתחם הקדוש ליהודים ודרוזים, נבי שועייב הנמצא בסמוך לקרני חיטין בגליל, משמש מוקד לעלייה לרגל מדי שנה. כבר במאה ה-13 תיעד ר' שמואל בן שמשון את קברו של יתרו במקום זה, ובימינו משפחות חרדית תרמו למבנה מתקן שתיה קרה.
נשאל מרן הגר"ח קנייבסקי מה דעתו על קבר יתרו? וענה "כמו כל קברי הצדיקים בגליל", ובכך רבים מהציבור החרדי נוהים להשתטח על קברו של יתרו וזועקים לישועת הפרט והכלל.
עדות גנטית למסורת עתיקה
מחקרים גנטיים עדכניים הוסיפו ממד מדעי למסורת הרווחת אצל הדרוזים. נמצא שהדרוזים בגליל ובגולן מייצגים אוכלוסייה מזרח תיכונית עתיקה ביותר, בת כמה אלפי שנים. חוקרים מסוימים אף מזהים אותם עם 'חבר הקיני' – שבט צאצאי יתרו שהתגורר בארץ ישראל בימי קדם.
• • • • •
אנחנו מסיימים סדרה תיעודית שתיעדה את חיי הדרוזים ברמת הגולן ובגליל. המסע נערך בקיץ האחרון, בשיאם של פרעות כוחות ג'ולאני בדרוזים בסוריה – תקופה שהדגישה יותר מתמיד את המשמעות של הקשר בין היהודים לדרוזים בישראל.
במהלך הביקור עברנו ממג'דל שמס עד הגבול הסורי, מגבעת הצעקות ועד מגרש הכדורגל שבו נרצחו 12 ילדים. ביקרנו באתרים קדושים ביותר לעדה הדרוזית, מאקם נבי חדר', מאקם נבי יעפורי, פגשנו משפחות שכולות, שייחים ומנהיגים, ושמענו סיפורים על ברית עתיקה שממשיכה לפעום גם בימים הקשים ביותר.
אין כמו ביקור בשטח – הוא טוב עשרת מונים מקריאה בספרים.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
0 תגובות