חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב פיתחו גישה מהפכנית לטיפול במחלת הסרטן, אשר אינה תוקפת את הגידולים עצמם, אלא פועלת לשלול מתאי הסרטן את יכולתם להסתגל ולהתנגד לטיפול. השיטה החדשנית הובילה לתוצאות מרשימות בניסויים: בעכברי מעבדה עם סרטן שחלות אנושי, השילוב בין התרופה לבין כימותרפיה הצליח כמעט לחסל לחלוטין את תאי הסרטן בתרביות תאים. המחקר הובא ב'ישראל היום'.
"תאי סרטן הם אלופי ההסתגלות", מסביר פרופ' ואדים בקמן, שהוביל את המחקר. "הם לומדים להתחמק ממערכת החיסון, להסתגל לכימותרפיה, אימונותרפיה וקרינה. כשהם מתנגדים לטיפולים, הם חיים זמן רב יותר ומפתחים מוטציות. לא יצאנו להרוג ישירות תאי סרטן. רצינו לקחת מהם את כוח העל שלהם - להסיר את היכולות המולדות שלהם להסתגל, להשתנות ולהתחמק".
המחקר התמקד במבנה התלת-ממדי של הכרומטין - מכלול החלבונים והחומצות הגנטיות (DNA ו-RNA) שבגרעין התא - אשר בתאי סרטן משתבש ומעניק להם גמישות יתר. החוקרים פיתחו מודל חישובי שבחן כיצד ארגון הכרומטין משפיע על סיכויי הישרדות של תאים סרטניים תחת טיפול כימותרפי, והצליח לחזות תוצאות טיפוליות מראש.
במקום לפתח תרופות חדשות, החוקרים סרקו מאות תרופות קיימות כדי למצוא כאלה שמשפיעות על אריזת הכרומטין. כך זיהו את סלקוקסיב – תרופה אנטי-דלקתית מאושרת לשימוש קליני - ככזו שיכולה לדכא את הגמישות של תאי הסרטן. "מספר תרופות, כולל סלקוקסיב, יכולות לווסת כרומטין ולדכא גמישות", אמר בקמן. "הממצא החשוב הוא הרעיון עצמו. התרופה הספציפית הזו רק מוכיחה את הנקודה".
השילוב בין סלקוקסיב לכימותרפיה גרם לעלייה משמעותית במות תאי הסרטן בתרביות תאים. בניסויים בעכברים, השילוב הפחית את קצבי ההסתגלות של התאים ושיפר את עיכוב צמיחת הגידול - פי שניים מהשפעת הכימותרפיה לבדה.
החוקרים סבורים כי השיטה החדשה תאפשר לרופאים להפחית את מינוני הכימותרפיה, ובכך לצמצם את תופעות הלוואי הקשות. "כימותרפיה יכולה להיות קשה מאוד לגוף", אמר בקמן. "הרבה מטופלים בוחרים לוותר עליה. אולי הפחתת הסבל הזה תשנה את המשוואה".
לסיום, בקמן מציין כי למרות שהמחקר התמקד בסרטן, ייתכן שוויסות הכרומטין יוכל לשמש גם בטיפול במחלות מורכבות אחרות, כמו מחלות לב ומחלות ניווניות. לדבריו, "במחלות רבות, תאים שוכחים מה הם אמורים לעשות... תאי סרטן לוקחים את זה לקיצוניות. אני חושב שמה שמצאנו כאן הוא קוד המקור של זיכרון תאי".
המחקר פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences. והובא, כאמור ב'ישראל היום'.
0 תגובות