רבי מנחם מנדל פוטרפס, הידוע בכינויו ר' מנדל, היה משפיע חב"די נודע בשערים, שרבים ממשליו ואמרותיו שנאמרו בהתוועדויותיו הפכו לחלק בלתי נפרד מהפולקלור החב"די. חייו היו רצופים במסירות נפש, וזכרו לא מש מן החסידים.
ר' מנדל נולד בכ' בתשרי תרס"ח, בעיר פלשצניץ שבפלך מינסק, אז חלק מהאימפריה הרוסית. הוא נקרא על שם אביו, מנחם מנדל פוטרפס, שנפטר עוד קודם לידתו. כבר בשנת תרע"ה (1915), בהיותו ילד, זכה ר' מנדל לבקר לראשונה אצל האדמו"ר, רבי שלום דובער שניאורסון. בחודש תמוז תרצ"ג (1933) נישא ר' מנדל לרבקה לאה לבית רובינסון. לאחר חתונתו, עסק במסחר ובגיוס כספים למען ישיבת תומכי תמימים, כשהוא מקדיש את זמנו ומרצו לחיזוק עולם התורה החב"די.
עם תום מלחמת העולם השנייה, בשנת תש"ה (1945), נחתם הסכם בין ברית המועצות לפולין שאפשר לאזרחים פולנים שברחו לברית המועצות לשוב לפולין. הזדמנות זו נוצלה על ידי ועד חב"די מחתרתי שהוקם בעיר לבוב, אשר עסק בזיוף מסמכים ודרכונים פולניים במטרה להציל חסידי חב"ד מברית המועצות. ר' מנדל פוטרפס היה חבר בוועד זה, וסייע לחסידי חב"ד רבים, ביניהם אשתו וילדיו, להימלט מהשלטון הקומוניסטי.
על אף שסייע לרבים להינצל, גורלו של ר' מנדל היה שונה. הוא עצמו ניסה להימלט ברכבת האחרונה אך נעצר על ידי השלטונות הסובייטים. הוא נשפט בעוון בגידה במולדת ל-8 שנות מאסר, אותן ריצה במחנות עבודה בסיביר.דמותו הייחודית של חסיד אמת - באה לידי ביטוי גם בתקופות קשות אלו, כפי שמסופר עליו שאמר: "אתם יכולים להרוג אותי. אני בשבת לא עובד!"
ר' מנדל שוחרר בשנת תשט"ו (1955). במשך תקופה שיחרורו הגיש בקשות רבות וחוזרות ונשנות להיתר יציאה על מנת להתאחד עם משפחתו שהתגוררה בלונדון, אך בקשותיו נענו בשלילה. פריצת הדרך הגיעה בשנת תשכ"ד (1964), כאשר ראש ממשלת בריטניה, הרולד וילסון, פנה לנשיא ברית המועצות, ניקיטה חרושצ'וב, בבקשה לאפשר איחוד משפחות של חמש משפחות שהתגוררו בבריטניה, ובהן משפחתו של ר' מנדל פוטרפס. בזכות התערבות זו, קיבל ר' מנדל היתר יציאה והיגר לבריטניה, שם עסק במסחר בדים.
בשנת תשל"ב (1972), לאחר פטירתו של משפיע ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, הרב שלמה חיים קסלמן, מונה ר' מנדל למלא את מקומו בהוראת הרבי מליובאוויטש.
החסיד רבי מנדל פוטרפס זצ"ל - עובדות והנהגות
1.
פעם ראה בימי גלותו לוליין עובר על חבל דק, וכדי להפתיע עוד יותר את הצופים, אחז בזרועותיו ילד רך בשנים...
לאחר שסיים את התרגיל, פנה רבי מנדל לילד ושאל אותו: מילא הלוליין שאחז בך לא פחד, שכן הוא סומך על חושיו, אולם כיצד לא פחדת ליפול, מנין אתה סמוך ובטוח שתגיע לעבר השני בשלום? ענה הילד בשקט: "הלוליין הוא אבי"... אתה -
או אז אמר רבי מנדל, שאבתי חיזוק גדול מדבריו, גם אם אני מרגיש מיטלטל על חבל דק, עלי לזכור שהאוחז אותי הוא לא -אחר מאשר אבי, וכשאב אוחז את בנו הבן סמוך ובטוח שלא יאונה לו כל רע. -
2.
שח פעם הרבי רבי זושא מאניפולי זי"ע, וכמה דברים למדתי מהגנב:
א. עיקר עבודתו של הגנב, היא באישון ליל, כשהבריאה כולה נמה את שנתה.
ב. גם אם הגנב לא הצליח להניח את ידיו על הרכוש המבוקש בלילה אחד, הוא לא מתייאש,
ג. הגנבים עובדים בצוותא, בידידות מושבעת.
ד. מקצוע הגניבה משמעותה מסירות נפש, בכל גניבה וגניבה מסכן הגנב את חירותו.
ה. בבוקר השכם, מוכר הגנב את הרכוש שהשיג בלילה, אפילו בחצי מחיר, כדי שלא יכירו שגניבה באמתחתו.
ו. אם יחשדו בו ויתפסוהו, הוא לעולם לא יודה על גניבתו.
ז. הגנב אוהב את אומנותו, הוא מתהדר בה ולעולם לא יחליפנה בעד מקצוע אחר.
כשהיה המשפיע החב"די הגה"ח רבי מנדל פוטרפס זצ"ל מזכיר את האמרה הלמדה שבעה דברים מגנב, היה הוא חותם בנימת צחות: "הרבי רבי זושא מעולם לא ישב בבית האסורים בחברת גנבים וגזלנים, לכן הוא למד מהם שבעה כללים בלבד; ואילו אני שעל "חטא" שמירת המצוות ופעילות יהודית, נכלאתי בברית המועצות בין פושעים וגנבים, יכול אני להעיד שהרבה הרבה יותר אפשר ללמוד מאותם אנשים שפלים ומכוחותיהם שהם משקיעים ברשעם
לקראת חודש תשרי תשנ"ה, יצא ר' מנדל בדרכו למרכז חב"ד בניו יורק. בדרך, עצר אצל בנו בלונדון, שם חש שלא בטוב. הוא נפטר ביום ראשון, ד' בתמוז תשנ"ה, ונקבר בבית הקברות בלונדון.
0 תגובות