במעמד מרגש שנערך במלאות שלושים יום לפטירתו בקדושה של הגאון המקובל רבי עמוס גואטה זצ"ל מנתניה, הי"ד, נשא הפוסק הגאון רבי בנימין חותה שליט"א דברי הספד חריפים ומעוררים. בדבריו הדגיש הרב חותה שליט"א כי המורשת האמיתית שהותיר אחריו הרב זצ"ל אינה המיסטיקה והסגולות, אלא לימוד התורה הקבוע והעמל בה – וזו הדרך היחידה להמשיך את מפעלו.
"כל מי שעובר ברחובות הסמוכים למקום הזה," פתח הרב חותה שליט"א את דבריו, "מבחין באלפי התלמידים והמעריצים שהשאיר אחריו המנהיג הזה, רבי עמוס זכר צדיק וקדוש לברכה. אני מבקש לגעת בנקודה מהותית אחת: המפעל שהקים הצדיק הזה, שנשמתו כאן עמנו, חייב להימשך בדרך הנכונה".
הרב שליט"א הביא את דברי הגמרא על הפסוק "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא": "אם הרב דומה למלאך – תבקש תורה מפיו, ואם לאו – אל תבקש תורה מפיו. תמיד הקשיתי: אם הוא כמלאך, כיצד אוכל ללמוד ממנו? הרי אני זקוק למישהו שאוכל להידמות אליו ולהתקדם בעקבותיו, ולא למלאך שאיני יכול להגיע למעלתו".
הרב חותה שליט"א סיפר כי פעם אמר למרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל: "כשאני קורא תשובה ב'יביע אומר', אין לי חשק ללמוד". מרן זצ"ל נדהם ושאל: "מה?" והרב הסביר: "רבינו, תשובה אחת ביביע אומר – אתה מנסה לחזור עליה, ואפילו על עשרה אחוזים ממנה אינך מצליח". מרן זצ"ל החל לעודד אותו שצריך לחזור ולהתמיד.
"אני חוזר לאותה שאלה," המשיך הרב חותה שליט"א, "אם זה מלאך השם – איך 'תורה יבקשו מפיהו'? הרי זה שרף, זה לא נמצא כאן בעולמנו. אני לא הייתי קשור למקום הזה אלא בקשר אחד ויחיד. בכל פעם שזכיתי להגיע לכאן, באתי למטרה אחת בלבד – רק בפן הזה הכרתי את רבי עמוס. ודבר אחד ראיתי, ואני מקווה שכולכם שמתם לב אליו".
"תראו," אמר הרב שליט"א, "לא סוד שרבי עמוס היה פרוש מן העולם. ראיתם אדם יושב ששה ימים בשבוע באותו כיסא, איפה? רק שם. מעבר לכך – שום דבר. מתייסר עם רגלו, מחליפים לו חבישות, ובכל זאת הוא מברך הכל על פי הכוונות המקובליות. זו התנהגות של מקובלים אמיתיים. כלומר, מי שהגיע לכאן, בשכל הישר, היה צריך לראות כאן סוג של פרישות. לכאורה, כל מי שבא לכאן היה צריך לצאת ולקבל עליו תעניות וקדושה".
"אבל אני ראיתי משהו אחר," גילה הרב חותה שליט"א, "ואי אפשר לראות זאת אחרת. אותו חסידא קדישא הראה לכם בכל מצב ובכל סיטואציה: קודם כל תורה שתהיה לכם! עזבו את המיסטיקה. קברי צדיקים – זה אחר כך. תעניות – זה אחר כך. כל מיני טליתות והכל – גם זה טוב, אבל הוא ידע, והקירות האלה יעידו על כך".
הרב שליט"א סיפר: "פעם אחת הגעתי לכאן, וראיתי בחוץ המון אנשים. שאלתי מה קרה היום, ואמרו לי שיש שתיים או שלוש חופות שהרב אמור לערוך. הבנתי שעושים תפילת ערבית, יש חופות, ואחר כך שיעור. הרב בא ואמר לי: 'תתחיל שיעור'. אמרתי לו: 'מחילה מכבודו, הבנתי שיש חתנים וכלות בחוץ'. מה הוא אמר לי? 'זה חתן וכלה שעושים חופה והולכים לאולם שמחכים להם שמונה מאות איש – קודם כל שיעור תורה!' ולא שיעור של עשר דקות, ומעולם הוא לא הפסיק את השיעור".
"הוא שידר לתלמידיו," הדגיש הרב חותה שליט"א, "שהמקום הזה הוא מקום לתורה. כי בלי תורה אין לאן להתקדם. רבותינו אומרים: 'בראתי יצר הרע' – אתה יודע מה התרופה ליצר הרע? לא מקווה, לא קברי צדיקים, לא טליתות ולא כיפות גדולות. גם זה צריך, אבל הגמרא אומרת: אתה יודע מה התרופה ליצר הרע? 'בראתי לו תורה תבלין'. האם אתה קובע עיתים לתורה, או שאתה בא לכאן פעם בחודשיים לקבל ברכה?"
"זה מה שראיתי כאן," המשיך הרב שליט"א, "ולכן נמשכתי ובאתי לכאן הרבה פעמים. יש כאן משהו שלא ראיתי בשום הנהגה אחרת: בכל סיטואציה, בכל מצב – תורה לפני הכל ומעל הכל".
"ביומיים האחרונים," סיפר הרב חותה שליט"א, "הייתי בהרבה קברי צדיקים. כמעט בכל קבר שנכנסתי יש מדבקה של רבי עמוס – העם כולו מחובר אליו. אבל המקום הזה, הישיבה שהוא הרים, חייבת להמשיך. לא רק שיהיה כאן כולל אברכים – גם זה צריך, אבל זה לא המפעל שלו. המפעל שלו הוא שאתם, אלפי בני ישראל בנתניה, אנשים שכל ילדותם הייתה רק דרך הצינור שקראו לו רבי עמוס – חלילה וחס שהצינור הזה ייפסק! לא רק שהאברכים ילמדו כאן. אתם, הצעירים מנתניה, אתם צריכים לבוא לכאן בקביעות, שיהיו כאן שיעורים כסדרן".
בהמשך דבריו הוסיף הרב חותה שליט"א אזהרה חמורה: "אם אתם לא תמשיכו את המפעל הזה, לדרוך כאן תמידין כסדרן בשיעורי תורה – תדעו לכם: המורשת של רבי עמוס נגדעה. הנשמה שלו, החיים שלו – שיהיה כאן תורה, שכל אחד שבא לכאן יהיה מחובר לתורה. אם המורשת שלו ממשיכה – הוא חי".
"רבותי," סיים הרב חותה שליט"א, "זה המפעל של רבי עמוס. אתם רוצים ברכה מרבי עמוס? אני ערב לכך שהוא יברך אתכם בברכה הכי טובה שתהיו מסוגלים לקבל – אם אתה בא לכאן ואומר: 'אני בא להמשיך את מורשתו של רבי עמוס', לבוא לשמוע שיעור. יש כאן אברכים, יש כאן תלמידים – אני רוצה חצי שעה ללמוד איתך, אני רוצה שעה ללמוד איתך, אני רוצה ארבעים דקות איתך. נשמתו של רבי עמוס תשמח ותפרח שבמפעל הזה שהוא בנה בעשר אצבעותיו, ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, ויתר על כל הגשמיות".
"ראיתם את הדמות הזאת," סיכם הרב שליט"א, "המלאך שנראה כדמות אדם? מה עניין אותו? תורה ותורה".
0 תגובות