בסמוך לפתיחת זמן אלול הבעל"ט, פנה הגאון רבי ישראל זיכרמן, רבה של אחוזת ברכפלד במודיעין עילית ונשיא רשת כוללים, אל מורו ורבו הגאון רבי יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה. הגר"י זיכרמן, תלמידו המובהק של הרב זילברשטיין ששימש שנים רבות בכולל 'בית דוד' בחולון, הציג בפני רבו שורה של שאלות מעשיות ואקטואליות העומדות בפני ראשי הכוללים.
אביו של הגר"י זיכרמן, הרב אליעזר צבי זיכרמן זצ"ל, נמנה על מייסדי ותומכי הכולל במשך עשרות שנים. השיחה המיוחדת, שתומללה באדיבות מערכת 'דברי חמד', כללה הנחיות ברורות בנושאים רגישים הנוגעים לחיי הכולל והמשפחה.
להלן עיקרי ההוראות והתשובות שניתנו:
על מעלת לימוד ההלכה למעשה
הגר"י זיכרמן פתח בשאלה על אופן הנחלת לימוד ההלכה לאברכים צעירים המגיעים מהישיבות. ברשת הכוללים לומדים כיום הלכות שבת, מהסוגיות דרך הראשונים ועד השולחן עורך ונושאי כליו. כיצד, שאל, להנחיל את הלימוד הזה לאברכים שהורגלו בעיון הישיבתי?
הרב שליט"א השיב: "אברך הזוכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא הוא הגדול ביותר שיש באומה. הדרגה הגבוהה ביותר בעם ישראל היא מי שזוכה לפסוק הלכות לרבים". הרב הביא את דברי רבי יהושע בן חנניה במסכת גיטין (נח ע"א) על התינוק בבית האסורים: 'מובטחני בו שמורה הוראה בישראל' – והיינו רבי ישמעאל בן אלישע.
"כל תלמיד שיכול להגיע לדרגה זו, אם אינו חסר דעה, יקפוץ על ההזדמנות", אמר הרב. "אין סיפוק גדול מזה – ללמוד את אביי ורבא ולהגיע עד המסקנא, עד ההלכה למעשה". הרב המליץ שראש הכולל יציג מדי יום שאלה מרתקת הקשורה לסוגיא, והאברכים יפשטו אותה מתוך הלימוד.
***
על התמודדות עם איחורים ודיבורים
לשאלה כיצד לנהוג באברך המאחר או מדבר בסדר, השיב הרב בתוקף: "להרחיק – לא בא בחשבון. זה בני תורה, מה פתאום". יש לבדוק מה עומד מאחורי האיחורים ולנסות לעזור לו.
"צריכים להסביר לאותו אברך שהוא יכול לזכות להגיע למלך", אמר הרב. "מי שרוצה היום להגיע לנשיא ארה"ב טראמפ – אי אפשר להתקרב אליו סתם. אדם צריך לדעת שכשהוא לומד, הוא יכול להגיע למלך – הקב"ה – ועל ידי לימוד הלכה למעשה. אם אדם יודע זאת, נפתח לו הלב הרבה יותר".
הגר"י זיכרמן סיפר על ימי לימודו בכולל: "היינו באים עם ההסעה מבני ברק, והטנדר היה מתחיל ברחוב סמטת יבנה – בן זכאי. כל מי שעלה היה כבר באמצע הסדר. הרב היה מיד באמצע שאלה תוך כדי האיסוף. הסדר התחיל בשעה 8:30, ולא היה שייך משהו אחר".
***
טיפול בילד חולה – על מי האחריות?
שאלה מרכזית שהועלתה: כאשר יש ילד חולה בבית, האם האחריות מוטלת על האם או שגם האברך צריך להשתתף בעול, אף על חשבון סדרי הכולל? האם על הכולל להתחשב במצב זה?
הרב שליט"א השיב: "בוודאי שהנהלת הכולל צריכה להתחשב, אך המשפחה עצמה צריכה להשתדל לבקש עזרה מאחרים כדי לא לבטל את הבעל מלימודו – כגון לבקש עזרה מהסבתות".
והוסיף בדברים חדים: "צריך להכניס אווירה בבית שהבעל הוא לא בייביסיטר. בית של יראי השם לא מושתת על בסיס שהאמא עובדת בכל מצב, והבעל ייעדר מהכולל".
הרב דיבר על כוחה של האשה היהודיה: "אם אשה יהודיה תדע את הכוח של אמא יהודייה, עד כמה הוא גדול – אף אחד לא יתאר לעצמו. כמו שמצאנו לגבי אברהם אבינו: 'ולאברהם היטיב בעבורה' – בעבור שרה אמנו עליה השלום. יש לה כוח אדיר. איני מבין איך בכל אומות העולם אומרים שאנחנו מקפחים את הנשים? עוד אין אומה שנותנת כבוד אדיר לאשה כמונו".
הרב ציטט: "בסוף אשת חיל אומרים: 'שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל'. ואשה יש לה כוח להשפיע על כל הבית. אם האשה תדע עד כמה חשוב לא לבטל את בעלה מהלימוד, הם ידעו למצוא פתרון. יש אבא ואמא, יש אחים ואחיות – אם יראו שהתורה היא משאת נפשו, זה עצמו יביא פתרון".
***
חברותא חולה – האם ללכת ללמוד עמו?
כאשר אחד האברכים חולה ונמצא בבית, שאל הגר"י זיכרמן, האם החברותא ילך ללמוד עמו בביתו או שלא לפרוש מבית המדרש?
הרב השיב בלא היסוס: "יש דבר גדול יותר מבית מדרש – וזה חסד. זה חסד שאין כמוהו, לבוא ללמוד עם אברך בביתו בשעת חולשה". הרב הביא את הפסוק: "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'" (ירמיה ט, כג), וכן: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ" (מיכה ו, ח). "צריך שהתורה תהיה 'תורת חסד על לשונה'", אמר הרב.
כאשר שאל הגר"י זיכרמן האם כך לנהוג אף שזה עושה רפיון בבית המדרש, השיב הרב: "אם באמת בהעדר החברותא מהכולל זה יעשה רפיון, אז עליו להישאר בכולל – אך ילמד עמו דרך הטלפון. צריך להתקשר אליו מהכולל: 'בוא תשמע איזו שאלה הולכת פה, אולי תדע להשיב'".
***
שימוש במחשבים בכולל
בנושא השימוש במחשבים בהיכלי הכוללים, שאל הגר"י זיכרמן: יש אברכים שהמחשב מסדר להם את הסוגיא באמצעות מאגרי המידע, אך מצד שני צריך עמל התורה. עד היום לא הביאו מחשבים לכוללים – מה דעת הרב?
הגר"י זיכרמן הזכיר שהרב סיפר כמה פעמים על חמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שלא רצה שיביאו לו את הסטנדר המסתובב, כי לקום ולקחת ספר – גם זה חלק מעמל התורה.
הרב שליט"א השיב: "מיום מתן תורה ועד היום היתה תורה בישראל. צמח נודע ביהודה, צמח רבי עקיבא אייגר, הרב מבריסק – הכל הלך בלי מחשב. סימן שהתורה כך ניתנה. היום, מחמת חולשות הדור, הביא הקב"ה את הדברים האלה. אם תגיד לאברך שיתחיל לחפש לבד בראשונים – לפעמים אין לו כוח. אז בא הקב"ה והיקל את המלאכה. אבל לא זו הדרך האמיתית – הדרך האמיתית היא עמל התורה".
***
פלאפונים בכולל – גם במצבים מיוחדים?
הגר"י זיכרמן הסביר שבכל רשת הכוללים, פלאפונים הם 'בל יראה ובל ימצא'. אף אחד לא מכניס פלאפון להיכל הכולל, מאחר שידוע כמה זה מפריע ללימוד הרציף. יש טלפון ציבורי אחד בכל כולל. אך יש אברכים שאומרים שהאשה לפני לידה ולא רגועה מהטלפון הציבורי – האם לאפשר פריצת גדר?
הרב השיב בנחרצות: "בשום אופן לא. מיום מתן תורה ועד היום לא היו טלפונים. מחמת חולשת הדור שזקוקים לזה יש פלאפונים, אבל לא זו הדרך". הרב הוסיף שבמקרים חריגים מאוד, בשעת הדחק גדול, ראש הכולל יכול להתיר לאברך להחזיק בצנעא פלאפון שיהיה בכיס ויופעל על מצב רטט בלבד.
***
ראש כולל שילמד עם אברך חלש
לשאלה האם ראוי שראש הכולל ילמד עם אברך חלש שאין רוצים ללמוד עמו, אף שזה יוריד לו מההתקדמות בלימוד, השיב הרב בהתלהבות: "בטח, בטח! זה הדבר הכי גדול שיש בעולם שבא ראש הכולל ומתיישב לידו ואומר לו: 'בוא נלמד קצת'. איזה יופי!"
הרב הוסיף: "צריכים לומר לו עוד דבר: שיש מצלמות שמצלמים את זה ישר להקב"ה. תראה איזה בנים חביבים יש לך – ראש הכולל רואה אברך קצת חלש, ובמקום לצעוק עליו אומר לו 'בוא נלמד יחד'. פלאי פלאים!"
***
אברך שהולך לישון מאוחר
אברך השוקע בלימוד ונשאר עד מאוחר בלילה, כגון עד שעה 3:00, וממילא מגיע מאוחר לכולל – האם יש להתחשב בכך?
הרב השיב בבהירות: "זה עצת היצר ממש. בשעה שבא הזמן לישון – צריכים לישון. מי שלא הולך לישון בזמן, וכן לא יעשה – הוא יושב ולומד על פי עצת היצר הרע".
***
לשאלת הגר"י זיכרמן על ראשי כוללים שמרגישים משועבדים להכנת שיעורים ומראי מקומות עד שזה פוגם בשטייגען האישי – עד כמה צריך לוותר מעצמו בשביל הכלל?
הרב השיב: "הוויתור הזה הוא הרווח הכי גדול שיש. תורה לא נלמדת מעצמה. כשהקב"ה רואה שיש אברך שמוותר מעצמו למען הזולת, הקב"ה אומר: 'אני אקח אותו תחת חסותי'. וכבר אמרו חז"ל (סוטה יד ע"א): 'תורה תחילתה חסד וסופה חסד'. זה לא כמו האנגלים והצרפתים – אצלנו התורה נקנית בחסד!"
***
בסיום השיחה ביקש הגר"י זיכרמן דברי חיזוק לראשי הכוללים.
הרב פנה אליהם בדברים נרגשים: "לראשי הכוללים של עם ישראל המעמידים תורה בעם ישראל – אתם עתידים להביא את המשיח לעם ישראל. דעו לכם, יקיריי, שאנחנו נמצאים במצב הכי נורא".
הרב תיאר את ימי קום המדינה: "הייתי כאן בארץ ישראל כשהמדינה נבנתה. כל כך רע ומר, אין לתאר. היינו פה קומץ אנשים בירושלים, אולי 50,000 איש, אולי קצת יותר. מסביב היו שבעה מדינות אכזריות – מצרים בראש, ירדן, עיראק ועוד. הייתי אז ילד, וכולם אמרו שאין שום סיכוי שנינצל מהם. כל מי שהיה בר דעת חשב: כיצד נשתלט פה? בא הקב"ה והראה להם: 'אני השם!' אף אחד לא האמין לזה. כולם הבינו אז שזה לא הולך בדרך הטבע".
הרב סיכם: "אנחנו היום נמצאים בניסים שלא כדרך הטבע. מי שלא רואה את זה – או שהוא אטום או שהוא משוגע. אברכים צריכים לדעת שכוח התורה עצום. בכוחנו לפעול נפלאות ממש – אבל רק בתנאי אחד: מסירות נפש על התורה! כי הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נהגה יומם ולילה!"
0 תגובות