חבר הכנסת אורי מקלב הגיע בימים האחרונים לבקר את הגאון הצדיק רבי דב קוק, השוהה כעת במיטת חולי בבית החולים. במהלך הביקור הופתעו בני המשפחה והמקורבים לגלות את רמת הערנות והתגובתיות שהפגין הרב.
לדברי המשפחה, ברור היה שהגר"ד קוק זיהה את האורח והקשיב לדבריו בתשומת לב מיוחדת. ככל שהשיחה התפתחה ומקלב שב לסיפורים מהעבר המשותף, התעצמה מעורבותו של הרב, שהתבטאה בהנהונים ובתנועות פנים.
שני הידידים הכירו זה את זה לפני למעלה מחמישה עשורים, בעיר רמת גן. שניהם בני משפחות רבניות, והיכרותם החלה עוד בימי הבחרות. במהלך הביקור שב מקלב לאותה תקופה ושיתף כי רבות מההנהגות המיוחדות שמאפיינות כיום את הגר"ד קוק היו ניכרות אצלו כבר בנערותו.
"כבר אז בלטו אצלו שכל חריף יוצא דופן וכישרון נדיר", סיפר מקלב. "אך לצד היכולות האינטלקטואליות הללו, התבלטה אצלו רמת פרישות שלא הכרנו בקרב בני גילנו. כיום רבים מכירים את הגר"ד קוק ואת דרכו המיוחדת, אך אני זוכר שכך הוא נהג כבר בהיותנו בחורים צעירים. זו לא הנהגה שאימץ לאחר שהתפרסם, אלא כך חי מאז ומתמיד".
בקבוק החומץ שהוסתר
מקלב שיתף את הנוכחים בזיכרון מתקופה שבה היו שניהם כבני שמונה עשרה. הוא סיפר כי שם לב שהגר"ד קוק נמנע מאכילה רגילה. כאשר הרב לא הגיע לארוחת הצהריים, היה מקלב שומר עבורו את המנה בצד, בהנחה שיבוא מאוחר יותר. אולם שוב ושוב נותרה המנה ללא נגיעה, ובסופו של דבר הועברה לעני.
רק בשלב מאוחר יותר גילה מקלב את מה שהגר"ד קוק ניסה להסתיר מסביבתו. הרב החזיק בקבוק חומץ, והיה שופך ממנו בחשאי על האוכל במהלך הארוחה, כדי לפגום בטעמו ולמנוע הנאה ממנו.
כאשר מקלב הבחין במעשה ושאל על כך, השתדל הגר"ד קוק להסתיר את הנהגתו. "זה טוב לבריאות", השיב בקצרה.
רק לאחר זמן, כך סיפר מקלב, התברר לו שאין כאן שום טעם רפואי. החומץ היה חלק מהסיגופים שקיבל על עצמו הגר"ד קוק כבר בשנות נעוריו, והשתמש בו כדי למנוע הנאה מטעם המאכל. כל זאת, הדגיש מקלב, נעשה בצנעה מוחלטת, והרב השתדל להסתיר זאת אפילו מחבריו הקרובים.
בעת שמקלב שיתף בזכרונות אלו, הגר"ד קוק הקשיב בריכוז. הוא הנהן, הגיב בהבעות פנים ובתנועות, והמקורבים שנכחו בחדר התרגשו מאוד לראות את רמת המעורבות שלו בשיחה, במיוחד לאור מצבו בתקופה זו.
הווארט מהגרי"ש אלישיב זצ"ל
בהמשך הביקור עבר מקלב לדברי תורה. הוא בחר לומר לגר"ד קוק ווארט ששמע ממרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, שהיה סבה של הרבנית לאה קוק תחי'.
"אצל יחיד אנו רואים שהסדר הוא תחילה סליחה ולאחר מכן רפואה", פתח מקלב בשם מרן הגרי"ש זצ"ל. "בתפילת שמונה עשרה אומרים תחילה 'סלח לנו' ורק אחר כך 'רפאנו'. כך גם בתהילים נאמר 'הסולח לכל עוונכי, הרופא לכל תחלואיכי'".
"אולם אצל מי שעוסק בצרכי ציבור", המשיך, "הסדר הופך. ב'מי שברך' לעוסקים בצרכי ציבור אומרים תחילה 'וירפא לכל גופם' ורק לאחר מכן 'ויסלח לכל עוונם'".
מקלב פנה אל הגר"ד קוק שליט"א והוסיף: "מי שזכות הרבים בידו, ראוי שתבוא לו תחילה הרפואה".
דווקא בנקודה זו נרשמה אחת התגובות המשמעותיות ביותר של הרב במהלך הביקור. הגר"ד קוקהקשיב בריכוז רב, הנהן מספר פעמים והגיב לדברים בתנועות ובהבעות פנים ברורות. המקורבים, המכירים מקרוב את מצבו בתקופה האחרונה, התרגשו עמוקות לראות את תגובתו ואת הערנות שגילה.
בסיום הביקור נפרד מקלב מחברו משנות הנעורים ואיחל לו רפואה שלמה והתחזקות. הציבור מתבקש להמשיך ולהתפלל לרפואתו השלמה של הגאון הצדיק רבי חזקיהו דב בן שושנה שליט"א, בתוך שאר חולי ישראל.
0 תגובות