העיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" חשף הבוקר (שני) את מסמך התגובה הרשמי שהגישו ארגוני הטרור בעזה למתווכים במצרים. המסמך, שגובש בפגישה משולשת בין נציגי חמאס, הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית, כולל 14 נקודות מרכזיות המהוות למעשה "מפת דרכים" חלופית ליישום השלב השני של תוכנית השלום האמריקאית לעזה.
על פי הדיווח, המסמך מצהיר על הסכמה עקרונית ל"רשות אחת ונשק אחד" תחת ועדה טכנוקרטית, אך סעיף פירוק הנשק כולל שורה ארוכה של התניות שצפויות להיתקל בהתנגדות ישראלית. מקורות בפלגים הפלסטיניים הבהירו: "זה המקסימום שאנחנו יכולים לתת, הכדור אצל ישראל וארה"ב".
הסעיף המרכזי: ויתור על השלטון, התניית הנשק
הפגישה שבה גובש המסמך התקיימה בשבת האחרונה והנוסח הועבר למתווכים המצרים במטרה להציגו לממשל האמריקאי ולממשלת ישראל. בעוד שהסעיפים האזרחיים והמנהלתיים עברו שינויים מינוריים בלבד, סעיף 8 – העוסק באיסוף הנשק ופירוז הרצועה – הפך למוקד הוויכוח הסוער.
הפלגים ניהלו על סעיף זה דיונים קשים בינם לבין עצמם ובינם לבין המתווכים, מתוך הבנה שמדובר בליבת העניין שצפויה להיתקל בהתנגדות ישראלית מוחלטת. המקורות הפלסטיניים הבהירו כי המניע לניסוח המסמך הוא הסבר ההומניטרי הקשה ברצועה, אך הדגישו: "אנו יודעים שישנן הסתייגויות לגבי סעיפים אלה, במיוחד סעיף 8, מצד המתווכים. אך זה המקסימום שאנו יכולים לעשות".
העקרונות הכלליים: התחייבות לתוכנית טראמפ
בסעיפים הראשונים של המסמך מאשרים הפלגים מחדש את מחויבותם ליישום מלא של החלטת מועצת הביטחון 2803 ולתוכנית השלום הכוללת של הנשיא טראמפ בעזה. הם מצהירים על שאיפה "לסיים את מצב ההרס, להשיב את החיים האזרחיים, להעצים את הממשל הפלסטיני ולספק תנאים למסלול אמין להשגת הגדרה עצמית ומדינה פלסטינית".
המסמך מתנה את המעבר בין השלבים בהשלמה מלאה של כל ההתחייבויות הקשורות לשלב הראשון, תוך הקמת "ועדה לאימות היישום" שתאמת את עמידת ישראל בהתחייבויותיה. בנוסף, נקבע כי מועצת השלום תקבל מנדט לפקח על שלטון הרצועה, שיקומה ושיקומה מחדש, עד להקמת רשות פלסטינית מתוקנת.
הויתור על השלטון האזרחי
בסעיף מרכזי נוסף מצהירים חמאס והפלגים כי "לא יהיה להם כל תפקיד בשלטון בעזה, באופן ישיר או עקיף או בכל צורה שהיא". המסמך מבטיח כי עובדי השירות האזרחי הנוכחיים יטופלו "באופן חוקי, צודק, בכבוד", וכי השלטון בעזה יתנהל על פי העיקרון של "רשות אחת, חוק אחד ונשק אחד".
על פי המסמך, החזקת נשק תותר אך ורק לאנשים שהוסמכו לכך על ידי הוועדה הלאומית, וכל הקבוצות החמושות יפסיקו את הפעילויות הצבאיות. שוטרים אזרחיים שיגויסו מחדש ישולבו במבני המשטרה הקיימים, וכל אנשי המשטרה יהיו כפופים לבדיקת רקע ביטחונית.
סעיף המילכוד: איסוף הנשק בהדרגה ובתנאים
הסעיף השנוי במחלוקת ביותר במסמך קובע כי תהליך מפקד ואיסוף הנשק יבוצע "בהדרגה, בשלבים ובאופן הקשור ללוחות זמנים התואמים את לוח הזמנים המוסכם ליישום". המסמך מדגיש כי התהליך יהיה תחת הנהגה פלסטינית, וכי הנשק יועבר לוועדה הלאומית – לא לישראל.
בנוסף, המסמך קובע כי הנשק האישי בעזה יהיה כפוף להוראות החוק הפלסטיני, וכי הוועדה הלאומית תהיה בעלת הסמכות הבלעדית לרשום נשק באמצעות תהליך הדרגתי שיכלול תוכניות רכישה חוזרת. אולם הסעיף המרכזי קובע כי "לא יידרש מגורמים חמושים להעביר את נשקם האישי עד אשר המיליציות יעבירו את נשקן, הוועדה לאימות היישום תאשר כי סופקו התנאים הביטחוניים המתאימים וכי המשטרה מסוגלת להבטיח את הביטחון האישי".
נסיגת צה"ל והכוח הבינלאומי
המסמך קובע כי כוח הייצוב הבינלאומי ייפרס בין הכוחות הישראליים לאזורים הכפופים לשליטת הוועדה הלאומית, אך לא יפעיל סמכות משטרתית. הכוח יתמוך בתהליך מפקד ואיסוף הנשק, אך נסיגת צה"ל תהיה מותנית בהשגת "התקדמות מאומתת בתהליך מפקד ואיסוף הנשק".
באזורים שבהם יבוצע מפקד ואיסוף נשק באופן מלא ושאומתו, הוועדה הלאומית תיקח על עצמה את האחריות לטיפול בכל הפרה ביטחונית. המסמך כולל גם התחייבות להפסקה מיידית של כל מעשי הלחימה הפנימית והאלימות, תוך עצירה מוחלטת של מעשי נקם מכל סוג שהוא.
כעת מחכות המתוועת לתשובה הישראלית, כאשר במקביל צה"ל ממשיך בפעילות מבצעית נרחבת ברצועת עזה.
0 תגובות