לקראת מלאת שלוש שנים לטבח שמחת תורה תשפ"ד, קיים צה"ל היום (יום ראשון) כנס מיוחד במסגרת תהליך הפקת הלקחים מאירועי 7- באוקטובר. מטרת הכנס: לסכם את תחקירי המלחמה ולהציג את אופן יישומם בפועל.
במהלך הכנס הוצגה תוכנית להמשך תחקור האירועים, הכוללת צוותים ייעודיים לבחינת מוקדים שונים. נודע כי בחודשים הקרובים יתקיימו ימי למידה מיוחדים והצגת תהליכי התחקור בראשות הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר.
הלקחים שגובשו חולקו לארבעה תחומים מרכזיים: מוכנות כוללת, פריסת הכוחות בשטח, הצטיידות והתארגנות, ועבודת המודיעין.
מוכנות כוללת: היערכות למתקפת פתע רב-זירתית
בתחום המוכנות הכוללת נקבע כי הצבא חייב להיות מוכן בכל עת למתקפת פתע במספר חזיתות במקביל, גם כאשר מערכות ההתרעה וההרתעה אינן פועלות כראוי.
ההיערכות תתבסס מעתה על היכולות הממשיות של האויב ולא על הערכת כוונותיו בלבד. לצד זאת, ינקטו פעולות מנע כדי למנוע מאיומים להתבסס בסמוך לגבול.
בנוסף, יושם דגש על חיזוק כוחות היבשה והמפקדות כדי לשפר את התפקוד במצבי חירום וחוסר ודאות, לצד חיזוק החשיבה הביקורתית בדרגי הפיקוד.
פריסת כוחות: הכפלת מספר החיילים והגדרת עצמאות למפקדים
בתחום פריסת הכוחות והמענה בשטח, עודכנו תוכניות ההגנה והכוננות בהתאם לשינויים באויב, תוך שילוב בין כוחות היבשה, האוויר והים.
מספר חיילי הכוננות והכוחות הזמינים לקפיצה בכל הגזרות הוגדל יותר מפי שניים. התוכניות יעודכנו מדי חצי שנה ויעברו בקרה, לצד הגברת תרגילי הפתע והבדיקות של הרמטכ"ל כדי לתרגל מעבר מהיר משגרה לחירום. כמו כן, הוגדרה עצמאות רבה יותר למפקדים בשטח.
הצטיידות וחיזוק: מוצבים קרוב ליישובים ויכולת אש עצמאית
בתחום ההצטיידות והחיזוק בשטח, הוחלט לחזק את היחידות המרחביות והחטיבות היושבות בגבולות, ולהעניק להן יכולת עצמאית להפעיל אש מהאוויר ומהיבשה.
תפיסת ההגנה החדשה רואה ביישוב עצמו את היעד המרכזי להגנה, דבר המחייב הגעה מהירה אליו וחתירה למגע עם האויב.
מוצבי הצבא ימוקמו קרוב יותר ליישובים ויוותרו עמידים גם בפני כוחות מצומצמים או תרחישי חדירה. בנוסף, יורחבו כיתות הכוננות וכוחות ההגנה ביישובים, תוגדר כתובת צבאית אחת ברורה לכל יישוב בחירום, ויורחבו מערכות האיסוף והמצלמות לאורך הגבולות לצד פיתוח מענה נגד רחפנים וכטב"מים.
מודיעין: תמונת מצב ברורה והתרעה בזמן אמת
בתחום המודיעין, הוחלט למקד את זרועות המודיעין ביצירת תמונה ברורה של המציאות בשטח ובהשמעת התרעה בזמן אמת. הוגדרה חלוקת אחריות ושיפור השיתוף בין גופי המודיעין השונים בים, באוויר וביבשה, לצד חיזוק היכולת של כל דרג לתת הערכה עצמאית.
כמו כן, שומש דגש על הבחנה בין מחקר לטווח ארוך למחקר של איומים מיידיים, תוך עידוד חשיבה ביקורתית והטלת ספק.
לסיכום: היערכות למתקפת פתע ללא התרעה
הצבא נדרש להיות מוכן למתקפת פתע רב-זירתית גם ללא התרעה מוקדמת. במרכז הלקחים עומדים הגנת היישובים, הגעה מהירה לכל אירוע, חיזוק הכוחות בגבולות, ומיקוד המודיעין במתן התרעה ובשיקוף המציאות בשטח.
0 תגובות